ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     
     
     
     
     
     
    שירו המופשט של הכוח
     
     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן. להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    דף הבית>חדשים>
    ביאליק בעל גוף	 / חמוטל צמיר
    ביאליק בעל גוף  / חמוטל צמיר
    ספר זה מבקש לברר את המימד הגופני בשירתו של חיים נחמן ביאליק כנקודת־מוצא להבנה חדשה של שירתו בכללותה, בהקשר ההיסטורי והאידיאולוגי של זמנו. עם התגבשות התנועה הציונית כמערכת של "ציווּיים" לשינוי מוחלט של היהדות ושל היהודים עצמם, מתגלה גופו של ביאליק כזירה מגדרית, גברית במהותה, שמתחוללים בה יחסים מורכבים וזיקות עמוקות, לעתים מתוחות וקונפליקטואליות, בינו לבין העם, הנשים (האֵם והאהובה), המלים והשירה – ובינו לבין עצמו. המחקר מבקש כך להאיר את הזיקה המשולשת בין סובייקטיביוּת גברית, לאומיוּת ושירה.

    תוך קריאה קפדנית ורגישה ותוך התייחסות גם לביוגרפיה של המשורר, טוענת חמוטל צמיר כי ביאליק הציב את עצמו – הן את גופו והן את נפשו – כזירה שבּה, מתוכה ובאמצעותה ביקש "להוליד" את האומה. החרדה שיצרה בנפשו נוכחותו החסרה של אביו, לצד יחסים סימביוטיים עם אמו, מיתרגמת או מתבטאת בשירתו בשבר של ה"אני", בשורש התשוקה שלו. שבר זה משתקף בחזרה בפרויקט הלאומי שהוא כתיבתו.

    חמוטל צמיר היא מרצה בכירה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ספרהּ הקודם, בשם הנוף: לאומיות, סובייקטיביות ומגדר בשירת שנות החמישים והששים, ראה אור ב־2006 (כתר ומכון הקשרים). יחד עם תמר ס. הס ערכה את אסופת המאמרים כתמי אור: חמישים שנות ביקורת ומחקר על יצירתה של דליה רביקוביץ (הקיבוץ המאוחד, 2011); ועם איריס פרוש וחנה סוקר־שווגר את "הספרות והחיים": פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה – למנחם ברינקר, ביובלו  (כרמל, 2011).

    "זהו חיבור מקורי, מעורר מחשבה ומערער מוסכמות. חמוטל צמיר מפרשת מחדש את שירת ביאליק: היא יוצאת נגד המסורת הארוכה שרואה בה שירה אישית, אינטימית ואוניברסלית, שהפרידה בין דמותו של ביאליק לבין תפקידו כמשורר לאומי, ומראה שהאישי הוא דווקא הקאנוני, הכללי והלאומי, והוא מכיל כוח, תשוקה, ייסורים, כאב וחולשה. ההיגיון הלאומי והזיקה האידיאית הפוליטית והנפשית של ביאליק לציונות הם לדעתה של צמיר כתם עיוור שהמחקר עוקף אותו. חמוטל צמיר היא חוקרת מבריקה שמצליחה לייצר דיאלוג ביקורתי מפרה בין המסורת של המחקר והביקורת של שירת ביאליק לבין טענותיה החדשניות".
    פרופ' חנן חבר, אוניברסיטת ייל
    שם ספר:  ביאליק בעל גוף
    כותרת משנה:  תשוקה, ציונות, שירה
    שם הספר בלועזית:  Bialik's Body and Soul
    כותרת משנה בלועזית:  Desire, Zionism, Poetry
    מחבר/ת:  חמוטל צמיר
    שם המחבר/ת בלועזית:  Hamutal Tsamir
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    עורך/ת:  יואב רוזן
    עיצוב עטיפה:  ינאי סגל
    מספר עמודים:  283
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-6704
    מועד הוצאה לאור:  אוקטובר 2019

    מחיר :  92 
    מחיר באתר:  64 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור