נופים חבושי עיניים

סוסים חבושי עיניים

בכל איש עיוור
נטוע סוס דוהר
השואף לשעט
למרחקים

בספריוהקודמים נתן המשורר ארז ביטון ביטוי נוקב למשבר ההגירה ופתח לגיטימציה להוויההמזרחית בשירה העברית ובקרב משוררים שבאו אחריו.

בספר זה באה לביטוי שירת העיוורון של ארז ביטון, שירה ייחודית, באוקטבות רגשיות עזות. המפגשהאישי החשוף של המשורר עם עצמו, הופך לליריקה מדוייקת, מרוכזת ומזוככת, רחוקהמסנטימנטליות. המשורר משתמש בתבניות שיריות חד פעמיות ובכך הוא חודר ומגיע לרבדיעומק מורכבים ומצליח להפוך את שיריו לאגרוף לירי הנוגע לחדרי לב.

שירה זו אינהמנותקת מחוויות הילדות של המשורר. עולם הראיה עד גיל 11 מהווה עבורו מחוז חפץומרכז געגוע ממנו הוא שואב את שירתו החדשנית הפותחת צוהר למעמקי התחושות של אדםעיוור, בביטוי צלול ונועז.

זוהי דוגמתמופת לאומץ של משורר להלך על סף התהום בנגיעה בכאב עד העצם אך בשמירה בלתי מתפשרתעל הכבוד האנושי ועל המבע האסתטי.

בשירתהעיוורון שלו, ממנף ארז ביטון את ההיגד השירי האינטימי האישי והופך אותו לאספקלריהאוניברסלית בה כל אדם יכול למצוא את עצמו.

ארז ביטון הוא זוכה פרס יהודה עמיחי לשירה עברית לשנת 2014

ספריו הקודמים:  * מנחה מרוקאית 1976, * ספר הנענע 1979, * ציפור בין יבשות 1989, * תמביסרת ציפור מרוקאית 2009

			משורר מזרחי שהשפיע עלי? - אין כזה השירה היא שחיברה את ביטון לזהות המזרחית שנטש בנעוריו. עם קבלת פרס ישראל הוא מספר איך ניצל כשהפך לעובד סוציאלי ולמה שיר המחאה הכי מפורסם שלו כלל לא נכתב ככזה אלי אליהו בראיון עם ארז ביטון
			אני אוהב שאוהבים אותי ארז ביטון ורועי חסן בשיחה
			האב המייסד של הפואטיקה המזרחית בישראל אלחי סלומון על החתרנות בשירתו של ביטון
			רואה דרך המילים שירתו של המשורר העיוור ארז ביטון מנכיחה בדיוק ובאיפוק עוצמות של קשר עם המציאות, עם הזולת, עם החברה. עולם הצלילים מחליף את האור שאבד בשירה צלולה ורבגונית יונתן ברג על הספר
			על העיוורון אלי הירש על "נופים חבושי עיניים"שמתגלה מייד עם צאתו כאחד מספרי היסוד של השירה הישראלית, ובעצם של השירה העברית בכלל
			עיניים עצומות לרווחה ארז ביטון מספר על החושך לכרמית ספיר ויץ
			טעימה מהספר