שיריו של דורי מנור החלו לראות אור לפני כשני עשורים, וחוללו סערה בשירה העברית. בתבניות ובמקצבים הקלאסיים נוצקו חומרי חייו של המשורר – לפרקים במרומז ובמעודן, לעתים במפורש ובמכוּון, ותמיד בריבוי רבדים.
דורי מנור הוא משורר קוסמופוליטי אך גם ישראלי מובהק: שירתו מגיעה למחוזות עַל-זמניים במרחב ובזמן, נודדת לאירופה ובייחוד לפריז, חוזרת לתל אביב ונמשכת שוב ושוב ל"אמצע הבשר".
בכרך הזה, שערך פרופ' דן מירון, כונסו שירים חדשים של המשורר בצד שירים שהופיעו בספריו "מיעוט" ו"בריטוֹן", וכן הלִברית לאופרה "אלפא ואומגה" (עם אנה הרמן). רבים משיריו של מנור ראו אור לראשונה בכתבי העת "אֵב" ו"הו!" ובעיתון "הארץ", ועוררו הרבה הדים רמים וגם פולמוסים ספרותיים סוערים.
ב"אמצע הבשר" כונס גם מִקבץ של תרגומי שירה, שנבחרו בשל הזיקה הפואטית שלהם לשירת המקור של מנור. עם תרגומים אלה נמנות יצירות מופת מאת שארל בודלר, סטפאן מלארמֶה, פדריקו גרסיה לורקה, ויליאם בלייק ועוד.
כל השירים עומדים בזיקה הדוקה למוזיקה. בשנים האחרונות הלחינו משיריו של מנור מוזיקאים מן השורה הראשונה בישראל (ובהם רונה קינן, שלומי שבן, ערן צור, מאור כהן וגיל שוחט).
דורי מנור הוא חתן פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת בשנת 2008, וחתן פרס ראש הממשלה ליוצרים עברים בשנת 2007.
"מבחינה איכותית [...] שירתו של מנור היא לא פחות מ'מושלמת'... בדומה לפסלונים מסוג מסוים, קוטן ממדיהם הפיזיים של שיריו אינו נוטל מהם את מחוות הגודל והתנופה של פסלי כיכרות ורחובות-עיר, מחווה שמעניקות להם הרטוריקה והמוזיקה שלהם וכן הדחיסות של התכנים הפסיכולוגיים וההגותיים שלהם... בזכות השלמוּת הפנימית והאינטגרליות המוסרית והאסתטית שלה פותחת שירת מנור חלון בבית הספרות הישראלית ומאפשרת לאוויר רוחני אחר לחדור אל החדרים הדחוסים [...] את החלון הזה לא יהיה אפשר לסגור ..." (דן מירון, מתוך אחרית הדבר).
זוכת פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול לשנת 2018. מנימוקי השופטים:
משורר, מתרגם וחוקר ספרות, שביצירותיו העשיר מאוד את המדף העברי. שיריו ותרגומיו יעמדו לשנים רבות, והם חלק מתפישה פואטית שלמה, המעמידה במרכזה אסתטיקה מגובשת. מנור הוא איש רב-פעלים בספרות העברית, ועבודתו היא אמת-מידה השואבת את כוחה מספרות אירופה ומן התפישות הפואטיות של גדולי השירה העברית בראשית המאה העשרים. כוחו רב ברתימת הלשון העברית למפעלות התרגום שלו, שבינם לבין שירתו מתנהל דיאלוג פורה.
שפטו בפרס: עטרה אופק (יו"ר), יורם מלצר, ד"ר איתמר דרורי.
רישום בטאבו
זה כישופו המוסיקלי של מנור: הצלילות הרטורית, הקלילות של מפגשי העיצורים והתנועות, כל אלו עשויות בשלמות כזו שגם השורות והדימויים הבלתי-נעימים ביותר, מוסיפים לזרום. המוסיקה נשארת מוסיקה
המשורר בודה את מותו
כינוס כל שיריו של דורי מנור, שירה בת עשרים שנה שנוספו לה כאן רבים מתרגומיו, מעורר חרדות מוות וזמן. אבל עיסוקו של מנור בזמן הוא הנסיוב ההופך אותו מאויב לאוהב
הזורעים בדמעה
אלי הירש על דורי מנור הממשיך ללטש את הסתירה בין געגועיו למורשת ובין רצונו למרוד בה
בואו בנים - טעימה מהספר
טעימה מהספר