ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור
    חפש

     דברים נתונים ואין פתחי יציאה
    נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
    איה אליה על נבדה של מיטל זהר
     
    ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
     
     

    מתאים לך ככה שאת צוחקת
    יונה ט
    פר
    שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
    בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

    להמשך>

     
    לשמוע את השומעות
    חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
    לילך לחמן על
     עד שוב אשמע אותך
     
     
     
    מעולם לא הייתי מוגנת
    מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
    יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
     
     
     
     
     מן העיתונות>>>

     המלצות קודמות >>>
     
    להמלצות נוספות >>


    נחושת ונהר | נעמה שקד
    נחושת ונהר  / נעמה שקד
    עכַשְָׁו תּרִאְיִ
    דָּג חוֹצֶה בְּשֶׁקֶט
    אֶת הַמַּיםִ הַכּהִֵים
    זוֹרֶה עַל סְבִיבוֹתָיו
    גִּצֵּי זָהָב בָּאֲפֵלָה
    לא פּוֹחֵד כְּלָל לַעֲברֹ בַּמַּיִם
    הַסְּתוּמִים
    כָּל זֶה לא נוֹגֵעַ לְנַפְשׁוֹ
    הוּא שָׁט הוּא מֶלֶךְ
    בַּתְּהוֹם
    מַבְקִיעַ בְּכָנָף שְׁקוּפָה
    ***

    “בְּתוֹךְ הַטִּיחַ הַנּקְלָף שֶׁל הַחַיִּים
    הַדָּתִיִּים שֶׁלִּי נִבְנֵית קוֹמָה
    שְׁלמֵָה“

    שיריה של נעמה שקד הם כוח מלא דימויים. כל דימוי הוא התרחשות של יופי, של עדינות, של גאוּת, של כאב. אבל במקום ללכת בתלם מעיזה המשוררת להוכיח את הבולט שבדברים: שירה היא לא זו שמריעים לה. שירה היא ציפור בלי ירח, מגששת את הדרך שלה, נסחפת בשיטפון, “נטרפת בקירות“, בוערת.
    ונִפרשׂ עולם שירתה: היא הפָּנִים. הרעד. הגעגועים. הזעם. האמונה. החוסר אמונה. מעין מסעות של סתירות וניגודים. שירתה היא תפילה. התשוקה לגעת בדבר האמיתי. היא אושר מלא הכרת תודה לאלוהים על עולמו הירוק, שאין בו רבב.
    “וַאֲנִי שָׁטָה וּמְרַצֶּדֶת עַל מַיִם עֲצוּמִים
    גּוֹאה אֶל חַלּוֹנוֹת הַמּוּצָפִים בְּזֹהַר יָם“
                                 חדוה הרכבי

    שיריה של נעמה שקד מעלים קולות ומראות מנְבכים עלומים, ואלו לובשים בבית-היוצר שלה דיוקן של גבישי חזיון ומִגבָּשים של דימויים.
    לשירה זו תיבת תהודות עשירה, עתירת גוונים, שמקורותיהם בספרותנו הקאנונית. עושר זה מגיע אלינו בסימנו של סוד הצמצום; ניבים מושגיים נעשים בתהליך המדרשי שהיא מחוללת למבטאי שאלות קיומיות.
    בכמה וכמה משירי קובץ זה מהדהדים מצוקה רוחנית ועצב קיומי, ואלו נחשפים ברוֹך שבעוצמה. תוך כדי חשיפה זו צומחת מתוכם התחדשות מוריקה ונפתחים אופקי התחלות. 
                              פרופ' אברהם שפירא


    שם ספר:  נחושת ונהר
    שם הספר בלועזית:  Copper, River
    מחבר/ת:  נעמה שקד
    שם המחבר/ת בלועזית:  Naama Shaked
    הוצאה:  הקיבוץ המאוחד
    עורך/ת:  לאה שניר
    עיצוב עטיפה:  יסכה כנרת בדיחי
    מספר עמודים:  78
    מקור / תרגום:  מקור
    דאנאקוד:  31-5822
    מועד הוצאה לאור:  2013 / תשע"ד

    מחיר :  64 
    מחיר באתר:  32 

    בניית אתריםבניית אתרים 

    הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור