ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 דברים נתונים ואין פתחי יציאה
נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
איה אליה על נבדה של מיטל זהר
 
ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
 
 

מתאים לך ככה שאת צוחקת
יונה ט
פר
שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

להמשך>

 
לשמוע את השומעות
חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
לילך לחמן על
 עד שוב אשמע אותך
 
 
 
מעולם לא הייתי מוגנת
מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
 
 
 
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
להמלצות נוספות >>


ישן וטוב>
אני דוד | אן הולם
Share

הוא לא יודע מי הוא, מהיכן משפחתו או למה הוא נמצא במחנה ריכוז.
רק דבר אחד הוא יודע: ששמו דוד
 

לאה קפלן ממליצה על:
אני דוד
מאת אן הולם

אילו ספרים אתם אוהבים? באופן אישי אני אוהבת ספרים עמוקים שמעוררים אותי למחשבה — ספרים שהם כמו אגרוף בבטן, ושאי אפשר להניח אותם מן היד. ספרים שבמשך הקריאה לא מרפים ממני ואחרי הקריאה ממשיכים להלך עליי קסם. בדרך כלל אני לא מתחילה לקרוא ספר חדש עד שהשפעת הספר הקודם שוככת מעט.

כזה בדיוק הוא הספר אני דוד מאת אן הולם. הספר יצא לאור בשנת 1963 (תשכ"ג), והוא מיועד לבני נוער. קראתי אותו לראשונה לפני שנתיים בנשימה עצורה, ואף על פי שאני כבר מזמן לא נערה — הספר השפיע עליי עמוקות. ספר שמצליח לדבר אל לבו של כל קורא, בכל גיל ובכל שלב בחייו, הוא בעיניי ספר חזק ומשמעותי, ובמילים אחרות: ספר קלסי. מאז קראתי עוד עשרות ספרים נוספים, אבל הספר הזה השאיר בי את חותמו לאורך זמן ולכן אני ממליצה עליו.

הספר מספר את סיפורו של דוד, ילד בן 12 שחי כל חייו במחנה ריכוז במזרח אירופה. הוא אינו יודע דבר על הוריו, על המקום שבא ממנו וגם לא מדוע הוא נמצא במחנה בכלל. הדבר היחיד שהוא יודע הוא ששמו דוד.
שומר המחנה מסדר לו אפשרות בריחה. הוא אומר לו שעליו ללכת לכיוון סלוניקי, לעלות על ספינה לאיטליה ומשם להגיע לדנמרק. שם יהיה בטוח. מכיוון שאין לו מה להפסיד, דוד מחליט לברוח — הוא אינו יודע דבר על העולם שמחוץ למחנה. באמתחתו רק לחם, מים ומצפן.
דוד יוצא למסע ארוך על פני ארצות אירופה, כשהוא בטוח כל הזמן ש"הם" רודפים אחריו כדי לתפסו ולהחזירו למחנה. לכן הוא אינו בוטח באיש. אף על פי שבעבורו העולם הוא מקום מפחיד ומלא סכנות, הוא לומד אט־אט להכיר אותו. כדי לחיות חיים נורמליים הוא זקוק לחברת אנשים.
הוא מציל ילדה קטנה משרפה והוא מחייך אליה, לראשונה בחייו. במשך חודשיים הוא שוהה אצל משפחתה ואז הוא ממשיך הלאה לעבר דנמרק.הוא שורד אחרי החורף הקשה בדרכו בהרי האלפים, וניצל ברגע האחרון ממוות. את סוף הסיפור לא אגלה — כדי שלא לפגום בחוויית הקריאה שלכם. אומר רק שהסוף טוב.

הספר הזה מלא עוצמה, כי הוא מסופר מבעד לעיניו של ילד הניצב לבדו מול העולם. ובמקום שבו ילדים טהורים עומדים, אף לא אחד אחר יכול לעמוד
. דוד גדל במחנה ריכוז. באיזה מחנה ריכוז מדובר? לא ברור. אמנם שם הגיבור הוא "דוד", אך לא בטוח כלל שמדובר במחנה ריכוז נאצי ושדוד הוא יהודי. הפרטים עורפלו במכוון כדי לתאר מצב אוניברסלי.
דוד הוא גיבור שכולנו אוהבים. הוא אמיץ, חזק, בעל כוחות נפש ומודע לחולשותיו. הוא מתגבר על כל המכשולים העומדים בדרכו ולבסוף מגלה מה עלה בגורל הוריו.

ההסתכלות המיוחדת שלו על העולם תגרום לכם להרהר בשאלת הטוב והרע, הצדק והעוולה וההסתפקות במועט מול החומרנות.
הספר זכה בפרס הראשון לספרות ילדים בסקנדינביה בשנת 1963 .כשתקראו אותו — תבינו היטב למה.

פורסם ב'אותיות' - עיתון לילדים מבית מקור ראשון
יוני 2012

בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור