ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 
תום שפירא, הארץ, על הקסטה השחורה
 
אסירים, שיכורים ונערות הפקר בספר הזמר החדש 
ספרם החדש של תמר ז"ל ועמוס רודנר הוא המשכו הישיר של הספר "זמר'ל", ובו שירי יהדות מ'תחתית החבית'
יעקב בר-און עם צאת הספר
 ממזמר'ל 
 
 
 אולי עוד תצמח מהקורונה תנועת חסידות חדשה
בין לימוד תורה בתנועת המקויה היפנית לעיסוק בשבת דרך זן־בודהיזם, המשורר הרב אלחנן ניר מחפש עניין באזורים "הרחוקים, ללא נקודות ההשקה"
 • לרגל צאת ספר שיריו גוף שנתת בי , הוא מספר על הקיום החדש שהולידה המגיפה ועל חילופי הדורות בציונות הדתית 
 
קווים לדמותו של המוח הישראלי
גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
 
 רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
 מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
 
 
 
יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
 
שירה צלולה ומדוייקת כל כך
שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
 
אלי הירש על
שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
 
מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

כתבה של גילי איזיקוביץ
 

 
להמלצות נוספות >>


פרקים ראשונים וסיפורים מאחורי הספרים>
מיועדים | מחפשי הנשמות | פרק ראשון
Share

 



מיועדים | מחפשי הנשמות
אליסון נואל





לפני שש-עשרה שנה

ראשונים הגיעו העורבים.
להקת עורבים שלמה.
הם הקיפו את בית הקברות במבנה תעופתי מוקפד. עיניהם השחורות הקטנות צפו, צפו בנוקשות, בעוד גופיהם השחורים החלקים נחבטים במשבי הרוח. הם התעלמו מהחום היבש והקופח, ומהאוויר דל החמצן כתוצאה משריפות הפרא שהשתוללו לא רחוק. אלה חרכו את שמי הארגמן והמטירו ריבועי אפר חמים על ראשי המתאבלים.
מי שאוזנם הייתה כרויה ועינם הייתה פקוחה לדברים שכאלה, לא יכלו שלא להבחין באות הברור. פלומה סַנְטוֹס, שהייתה משוכנעת שמותו הפתאומי של בנה לא היה מקרי, הבינה את משמעותם האמיתית של העורבים: הם לא היו רק אות לבאות, אלא בְּשוֹרָה – סימן לבואו של הנצר הבא בַּשושלת – שהוא נוכח ממש כאן בבית הקברות.
חשדותיה התאמתו ברגע שכרכה את זרועה המנחמת סביב חבֵרתו מוכת היגון של בנה, והרגישה את החיים הנובטים בתוכה.
הנצר האחרון לשושלת סנטוס.
נכדה שנבואות עתיקות בישרו את גורלה.
אך אם העורבים מודעים לכך, גם אחרים עלולים לדעת על קיומה. אלה שרוצים יותר מכול לחסל את הילדה שטרם נולדה – לוודא שלעולם לא תממש את זכותה המוּלדת.
פלומה, שביטחונה של נכדתה עמד לנגד עיניה, נטשה את ההלוויה דקות ארוכות לפני שחופן האדמה הראשון נזרק על הארון. היא נדרה לשמור על שתיקה, להיעלם, עד שימלאו לילדה שש-עשרה שנים, עד שתזדקק לעצה שרק פלומה תוכל להעניק לה.
שש-עשרה שנים להתכונן.
שש-עשרה שנים לשקם בהן את כוחותיה המידלדלים, ללבות את גחלת המורשת, עד שיגיע הזמן להעבירהּ הלאה.
היא קיוותה שתחזיק מעמד עד אז. מותו של בנה גבה ממנה מחיר יקר, יקר יותר מִצער.
אם לא תצליח לשרוד, אם לא תצליח להגיע לנכדתה במועד, הילדה תמות מוות טראגי בטרם עת, כפי שקרה לאביה. פלומה לא יכולה לקחת את הסיכון הזה.
הילדה הזו היא הנצר האחרון לשושלת.
דברים רבים מדי מוטלים על הכף.
גורל העולם כולו מוטל על כתפיה של הילדה שטרם נולדה.
 
בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור