"הָלַכְתִּי לִי בְּלַיְלָה סְתוּר רוּחוֹת וּמְאֹהָב / וְרוּחַ הַפְּרָצִים שֶׁלְּךָ רָקְדָה' - שירתו של יאיר דברת מעניקה מבט קודח בחיים - בתשוקה, באהבה שאי אפשר לתאר את העולם בלעדיה, באכזבה כשאהבה נדחית, בקנאה, בייסורים של הקנאה - באכזריות הבלתי-נמנעת שנוצרת כשהאהבה נהפכת לה לאהבה שאין לה סיכויים, בבדידות שמתגוללת בחדרים של הלב. שירתו מעניקה אצילות מיוחדת לרגישות, לאינטנסיביות של הרגישות, לספקות. לחששות. ללבטים. זוהי שירה בעלת קול אישי ייחודי. בלי להעמיד פנים. בלי פוזה. בלי זיוף. הישירות, הפשטות, הטבעיות, החופש, שבאים לביטוי בשירתו של המשורר, מגיעים אלינו. ‘וְנַעַר שְׁכֶמִי הִתְרַגֵּשׁ לְכִוּוּנִי / וְהוּא מִשֵּׁשׁ לָרִאשׁוֹנָה אֶת קְצֵה הַיָּם' - השירה של יאיר דברת מזכירה לי ציפור פצועה מנתרת בעקבות מה שעבר עליה, שעובר, שיעבור, כשברקע קולות של שמש עצובה".
חדוה הרכבי
*
"איך יכול ספר שירה להיות מסוכן כל כך ובד-בבד כה מלא אהבה וכה שופע יופי? או שמא שם טמונה הסכנה - בחיק האהבה, בחיק היופי?
'ג'וֹנִי לֹא הָיָה / סַכָּנָה, זֶה אֲנִי לֹא הָיִיתִי / בְּסֵדֶר' - כך כותב יאיר דברת במחזור השירים 'ג'וני' המופיע בלב ספר שיריו. כשקראתי לראשונה את מחזור השירים הזה הוא היכה בי כברק. עוצמת פגיעתו בי היתה ממש כפגיעת שיריה הראשונים של יונה וולך בנעורי. הייתי מוכרחה לקרוא אותו לכל מי שאני רק יכולה. קראתי את מחזור השירים הזה בתחושה שכבר שנים רבות לא קראתי דבר מרגש כל כך, מדויק כל כך.
איך יכול משורר צעיר, באמצע שנות העשרים שלו, להוציא תחת ידיו ספר וירטואוזי כל כך, מבריק ומלוטש כל כך, המלא גם בד-בבד גבישים גולמיים, עזים כל כך, של יופי ושל אהבה - גבישים בלתי מלוטשים שנגלים במלוא יופיים חסר-הפשרות ובמלוא מסוכנותם. איך יכול משורר צעיר לדעת כל כך הרבה על אהבה, וליצוק ממה שהעלה בחקר התהומות האלה שירת אמת חסרת-פשרות".
אנה הרמן
עורך הספר: דורי מנור
מרגל ועוד
טעימה מהספר