בתקופת הרנסנס שורה של מלומדים קתולים הביעה עניין ער בספרות הקבלה היהודית מתוך שותפות לתפיסה היהודית כי זוהי התורה שבעל פה שניתנה למשה בסיני ושבכוחה להאיר את הפן הנסתר והסודי של התורה שבכתב. מלומדים אלה קראו בחיבורי הקבלה בעברית ובארמית, תרגמו אותם ללטינית, חיברו להם פירושים נוצריים ושילבו יסודות מתוכם בשיטותיהם התיאולוגיות הנוצריות. אחד הבולטים מבין אלה הוא המזרחן והמיסטיקאי הצרפתי הנודע גיום פוסטל, שידענותו העצומה ושליטתו בשפות רבות קנו לו מוניטין של אחד המלומדים הבולטים בתקופתו.
ואולם, בראש ובראשונה היה פוסטל מיסטיקאי שפיתח תכנית תאולוגית-משיחית מפורטת, שבליבה עקרונות היסוד של תורת הספירות הקבלית. פוסטל חזה את בואו של עידן משיחי נקבי, שיונהג בידי אפיפיור-נקבי בהתאם לעקרונות קבלת הספירות.
לאורך חייו חיבר פוסטל עשרות חיבורים, ובהם תרגומים לטיניים ליצירות הקבליות המרכזיות, פירושים לחיבורים אלה ומונוגרפיות. מתוך יבולו הספרותי העצום של פוסטל מתבלט תרגומו המוער לזוהר כשיא יצירתו – תרגום לטיני מקיף (אך לא שלם) אליו צירף פירוש בעזרתו הוא מסביר לקורא את כוונתו האמיתית, הנוצרית והמשיחית, של ספר הזוהר. ואולם, תרגומו המוער לזוהר, כמו רוב חיבוריו של פוסטל, נותר בכתבי יד לטיניים, לא נדפס ולא נחקר לעומקו. הספר שלפנינו מציג את סיפורו המרתק של פוסטל ואת הרקע לעיסוקו בקבלה ובזוהר, ומציע לראשונה מפתח פרשני כולל להבנת שיטתו התיאולוגית הסבוכה ולהבנת מקומה של תורת הקבלה בתפיסותיו הנוצריות המשיחיות.
ד"ר יהודית וייס חוקרת את הקבלה היהודית בימי הביניים ואת הקבלה הנוצרית ברנסנס, ומלמדת בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים