מוות מאושר הוא הרומן הראשון שכתב אלבר קאמי, הוא היה אז בתחילת שנות העשרים של חייו. קאמי גנז את כתב היד לטובת כתיבת ספרו הנודע "הזר", שבמובנים מסוימים נשען על אותו רומן גנוז ונובט ממנו.
מוות מאושר ראה אור בצרפת בשנת 1971 , כעשור לאחר מות המחבר. זהו חלון הצצה נדיר לרגע היוולדות הגותו וסגנונו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.
"מי שיש לו כסף, יש לו זמן. על זה אני מתעקש. הזמן נקנה בכסף. הכול נקנה בכסף. להיות או להיעשות עשיר, פירושו שיש לך את הזמן הנדרש כדי להיות מאושר, אם אתה ראוי להיות מאושר".
התביעה לאושר של פטריס מרסו, פקיד צעיר החי באלג'יריה תחת השלטון הקולוניאלי הצרפתי, מובילה אותו לבצע רצח שהוא ספק המתת חסד. כספו של המת מאפשר למרסו למרוד בשגרה המאוסה עליו, והוא יוצא למסע נואש בחיפוש אחר האושר. במסעו הוא מיטלטל בין בדידות קיומית לבין נהנתנות דקדנטית.
אלבר קאמי (1960-1913), סופר ופילוסוף צרפתי יליד אלג'יריה, הוא חתן פרס נובל לספרות וממעצבי המחשבה האקזיסטנציאליסטית.
מבין ספריו שראו אור בעברית: הנפילה (הספריה החדשה), גלות ומלכות (הספריה החדשה), המיתוס של סיזיפוס (עם עובד), הדבר (עם עובד), הזר (עם עובד).
ספר בסדרת ספרית פועלים - סיפורת