ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 
 
 
בדידותה של הגיבורה סינגולרית לחלוטין
בספרה השני מתארת אורית וולפיילר בחוכמה ובאומץ את התמודדותה של בת יחידה באמצע החיים, ששבה לגור עם הוריה המזדקנים. שפתה של הסופרת יוצרת עולם הרמטי המאפשר להרגיש את המחנק שבשהות המשותפת.
נטע הלפרין על את המוות אני רוצה לראות בעיניים | אורית וולפיילר
 
 נובלה רגישה ומדוייקת שמצטיינת בשפה ובגיבורים ייחודיים
חבצלת פרבר, ב"מקור ראשון" , על חלק כמו מים | טלי שמיר ורצברגר
 

זרם חילופין של חום-קור
"קראתי את ספרו החדש של דויד גרוסמן בקדחתנות, בדריכות, גם בוויכוח. אש בוערת בספר הזה... ...הספר מרתק ומפעים". נסים קלדרון ממליץ על אִתי החיים משחֵק הרבה

 
מלהטטת במילים
 
   ספר מבריק על הנאצים שמטשטש את הגבול בין היסטוריה לבדיון
הברקה ספרותית ובגדר קריאת חובה."
על הספר 'סדר היום' מאת אריק ויאר
 
סוד המגילות האבודות
ראיון עם יורם סבו, שהקדיש את חייו לחקר הפרשה
עם צאת ספרו
סוחר המגילות  
 
 
 
 סיפורים קצרים בשלים ומלאים
 
הזאבה האחרונה שמעל צריחיה מרחף ענן השפות
"...במבחר הנוכחי.. היא מתגלה מחדש כמשוררת האשה־ילדה־אֵם של דורה"
לילך לחמן עם צאת 'בלוז לתינוקות נולדים' מבחר משירי נורית זרחי בסדרת מבחר | זוטא 
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
להמלצות נוספות >>


פרקים ראשונים וסיפורים מאחורי הספרים>
אהבה על החוף | מיכל גוברין - פסקול הספר
Share

פסקול הספר אהבה על החוף: מראי מקום ותרגום



עמ' 10, "זאת לא היא שקמה, לא אסתר וייס, רק ההיא שלבשה את שמלת הכתפיות החדשה ונסע עד לחוף, והמילים שדִקלמה בחגיגת הסיום של בית הספר ניעורו בה: אֶלֶף מַעְיְנוֹת חַיִּים שׁוֹקְקוּ בִלְבָבִי וְנַפְשִׁי שָׁאֲלָה הֲמוֹן אַהֲבָה, הֲמוֹן אַהֲבָה" 
מתוך שירו של ביאליק מגילת האש.

את "מגילת האש" של ביאליק, דיקלמה אסתר וייס, גיבורת "אהבה על החוף", בחגיגת סיום התיכון, בתחילת הקיץ בו מתחולל הרומן, ובו היא מוצאת את עצמה, לראשונה בחייה, בלב משולש אהבה. ברגעים שבהם אין לה שפה לומר את מה שקורה לה, נותן לה מילים  שירו היוקד של ביאליק על חורבן וגאולה, שנכתב בלב סיפור אהבתו הוא לאירה יאן.

עמ' 11, "לנוכח הים שנפתח פתאום, כחול-ורד, עד קצה האופק, הסירה את החולצה והמשב החם עטף את כתפיה בירידה בשביל התלול מהצוק עד מועדון החוף. התרסקות של מוסיקה ושל גופים רוקדים קידמה אותה, פּוּט יוֹר הֶד אוֹן מַיי שוֹלדֶר."
 ("הניחי את ידך על כתפי", והמשך השיר: "החזיקי אותי בזרועותייך, בייבי") – שירו של פּול אַנקָה (Paul Anka), "Put Your Head On My Shoulder".

פול אנקה – פוט יור הד און מיי שולדר

ג

 

עמ' 15, במועדון החוף החדש, רקדו הצעירים עד כלות לקולות שנשפכו מהרמקולים, אלביס ופּול אַנקָה ולוֹס פָּרַגוואיוֹס וההד הנמס של אַדָמוֹ ושל פרנק סינטרה. הם רקדו סומים לכל מה שמעבר לפיסת האור של הרחבה, וצעקו ביחד, "אונלִי יוּווו!"
 אונלִי יוּווו! ("רק אַת!") – שירה של להקת הפְּלַטֶרס (The Platters), "Only You"). 
 
הפלטרס – אונלי יו - בהופעה במועדון



עמ' 16, מהרחבה פרצה נהמה לקראת השיר האהוב. אלכס נרעד, כמו תמיד כשפילחו אותו המילים, בֶּסָמֶה, בֶּסָמֶה מוּצ'וֹ... כאילו הייתה זאת, בכל פעם מחדש, הפעם האחרונה, לָה אוּלטימָה וֶס...

בֶּסָמֶה, בֶּסָמֶה מוּצ'וֹ ("נשקיני המון") – שירה של הזמרת המקסיקאית קוֹנסוּאֶלו וֶלַסקֶז משנת 1940, שזכה לביצועים רבים ("Bésame mucho").
בֶּסָמֶה, בֶּסָמֶה מוּצ'וֹ, 
קוֹמוֹ סִי פוּאֶרָה אֶסטָה נוֹצֶ'ה לָה אוּלטימָה וֶס...
 בֶּסָמֶה, בֶּסָמֶה מוּצ'וֹ, 
קֶה טֶנגוֹ מְיֶדוֹ אָ פֶּרדֶרטֶה, פֶּרדֶרטֶה דֶספּוּאֶס 

תרגום: 
נשקיני, נשקיני המון 
כאילו הלילה תהיה זו הפעם האחרונה
נשקיני, נשקיני המון
כי אני מפחד לאבדך, לאבדך שנית 




עמ' 20, כי הם החבר'ה הכי נועזים בעיר... מתחילת הקיץ הם ממלאים את מועדון החוף של אשר, מכירים את כל התקליטים שלו, ומפליגים עם הצלילים במסע שייקח אותם הרחק מדירות השיכון הקטנות של ילדותם, אל ארץ של ערגה, גָ'אסט סֵיי אַיי לָאב הֶר.
גָ'אסט סֵיי אַיי לָאב הֶר ("רק אמור שאני אוהב אותה") – נודע בביצועו של קליף ריצ'רד ("Just Say I Love Her"). במקורו שיר נפוליטני עם מוסיקה של רוּדוֹלפוֹ פַאלבִיוֹ למילים של אֶנצוֹ פוּסקוֹ, שתורגם לאנגלית בידי מרטין קַלמָנוֹף וסֶם ווַארד. 
כאן, בביצועו של דין מרטין 




עמ' 22, את הרחבה שטף קולו המכשף של אלביס, יֶה, יֶה...  והזניק את הרוקדים להתפתלות מהירה, אַיי'ם אוֹל שוּק אַפּ, יֶה, יֶה. בבת-אחת התמלא הבר במזדרזים לשתות לפני שישעטו גם הם. אשר תִמרן עם בקבוקי הבירה, "אלכס!" קרא, "בוא תפתח!"
אַיי'ם אוֹל שוּק אַפּ, יֶה, יֶה ("אני מטולטל לגמרי") – שירו של אלביס פרסלי ("I'm All Shook Up").
אלוויס פרסלי – אי'ם אוֹל שוּק אפ

 


עמ' 35, כל ההתרגשות של הנפת הדגל וקריאת השם "אילת" מול הרי הגרניט וכחול המפרץ, לקול השירה, למדבר, ארץ לא מים, הו, אַת אדמתי, שבנו אלייך. קיווה ששם, בקצה המדבר, יוכל לברוח ממה שרדף אחריו. 
למדבר, ארץ לא מים, הו, אַת אדמתי, שבנו אלייך – "למדבר", מילים: חיים חפר, לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב.



עמ' 46, עד לכאן הגיעו הדי הקול השר אֶל אֶטֶה סִי ז'וֹלִי... רק שלא יראו אותה, נסוגה אסתר משולי המצוק. סומק של בושה, או של משהו אחר שלא ידעה לכנותו בשם, הציף אותה
אֶל אֶטֶה סִי ז'וֹלִי ("היא הייתה כה יפה") – שירו של אָלַאן בָּאריֶיר (Alain Barrière), "Elle était si jolie". 
אֶל אֶטֶה סִי ז'וֹלִי קֶה זֶ'ה נ'וֹזֶה לֶ'אמֶה 
אל אטה סי ז'ולי קה ז'ה נה פה ל'אובלייה
אל אטה טרו ז'ולי קון לה ון ל'אמנה...
תרגום: "היא הייתה כה יפה עד שלא העזתי לאהוב אותה. / היא הייתה כה יפה עד שאיני יכול לשכוח אותה / היא הייתה יפה מדי כשהרוח נשאה אותה". 

אלאן בארייר – אל אטה סי ז'ולי

 

 


עמ' 93, היא הלכה זקופה, מכסה על ההתרגשות שחתכה בנשימתה. הים, שבלכתה למלון נפרש למרחק ממרום הכביש, ושאונו עטף בבועה זוהרת את ימי הקיץ, היה עכשיו קרוב כל כך. מהחוף עלו קולות הרוחצים בין הערביים, ומהרמקולים נשפך קול זמר בצרפתית, טוֹמבֶּה לָה נֶאאזֶ'הה... 
טוֹמבֶּה לָה נֶאאזֶ'הה ("השלג יורד") – שירו של אַדָאמו (Adamo, "Tombe la neige".)

אדאמו – טומבה לה נז'

 

עמ' 100, "הלהיט האחרון של כריסטוף עם הצעקה, אָלִין! היה יכול לצעוק במקומו, אסתר!.. ואיך זה אתמול, כששבה, הוא לא אמר שום דבר, איך לא העז..."
אָלִין! – שירו של כריסטוף (Christophe) "אָלִין" ("Aline"). 
"אֶה זֶ'ה קְריֶיה, קריֶיה, אָלִין! פּוּר ק'אֶל רֶוויֶין"
תרגום: ואני צעקתי, צעקת, אלין!  שהיא רק תחזור"

קריסוף –אלין

 

עמ' 131,  ג'רי שר... הוא פרט בעיכוס ירכיים במכנסי הג'ינס ההדוקים על הגוף המתבגר וכישף את הנוער בקולו העָרב כבשיקוי סמיך של לב הקיץ. כבר אינפף בפַאלצֶט את סְפִּידִי גוֹנזָלֶס...

סְפִּידִי גוֹנזָלֶס ("גונזלס המהיר") – שירו של פֶּט בּוּן (Pat Boone, "Speedy González").



עמ' 164, מואיז נרתע... הזיעה ניגרה מצדעיו והשיר היכה בו כמו הלמות הדם ברקות, אֶל אֶטֶה בְּיָן טְרוֹ ז'וֹלִי, אֶה טוּואָה, זֶ'ה טֶה קוֹנֶה. לֶ'אמֶה טוּט אוּן וִי טוּ נֶה פּוּרָה זָ'מֶה 

תרגום: היא הייתה הרבה יותר מדי יפה, ואתה, אני מכיר אותך, לאהוב אותה כל החיים, לעולם לא תוכל. 
המשך שירו של אָלַאן בָּאריֶיר (Alain Barrière, "Elle était si jolie )


 

 



 

 

 


בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור