ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 
 
 
שירו המופשט של הכוח
 
 דברים נתונים ואין פתחי יציאה
נבדה של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
איה אליה על נבדה של מיטל זהר
 
ענת עינהר על ספרו של גונן נשר קונכיות
 
 

מתאים לך ככה שאת צוחקת
יונה ט
פר
שוב ושוב, כאילו היה הדבר גזירה משמים, אנחנו מזדעזעים לשמוע על נשים שנרצחו על ידי בן זוגן: בעל, חבר, מאהב.
בבסיס הסיפור מתאים לך ככה שאת צוחקת עומדת התהייה על כוחה הנורא של הקנאה, על סערת הרגשות הבלתי נשלטת שהיא מעוררת, הסוחפת את בן הזוג למעשה המצמרר , והנערה - הקורבן.

להמשך>

 
לשמוע את השומעות
חדוה הרכבי  מביאה לשירה הישראלית קול נשי טראגי ואחר
לילך לחמן על
 עד שוב אשמע אותך
 
 
 
מעולם לא הייתי מוגנת
מספרה של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות.
יותם ראובני, הארץ, על שריר הלב, ספר השירה השני של שירה סתיו.
 
 מן העיתונות>>>

 המלצות קודמות >>>
 
להמלצות נוספות >>


פרקים ראשונים וסיפורים מאחורי הספרים>
מיסטר סקווישי | דייויד פוסטר וואלאס
Share
מיסטר סקוִוישִׁי  
דיוויד פוסטר וואלאס

שלוש הדמויות המרכזיות בסיפורי מיסטר סקווישי הן אנשים גבוליים לכאורה שנמצאים "על הקצה". הם מקפידים באובססיביות על הסדר במסגרת חייהם המאורגנים לעילא. אולם כמו מים נוזלים שמגיעים לנקודת הרתיחה וחדלים להיות מים נוזלים, כך עודף הסדר מגיע בסיפורים אלה לסף רוויה ומתפרץ במופעים מרהיבים של אי סדר ואנרכיה מוחלטת שאינה מצייתת לאף חוק. 
עולם הייעוץ השיווקי, משרדי עבודה אפורים, כיתות לימוד בבית ספר, קומיקס וניתוחים פלסטיים – כל אלה מככבים בקובץ סיפורים זה. בידיו האמונות של וואלאס הם הופכים להיות חלק מעולם דחוס, מחניק ומטריד ומקבלים ביטוי ספרותי אשר נע על הגבול הדק שבין האימה לגרוטסקה. 
 
 

 

פילוסופיה וראי הטבע

ואז בדיוק כששחררו אותי לקראת סוף 1996 אמא זכתה בסכום קטן
בהסדר פשרה על אחריות למוצר פגום ומייד השתמשה בכסף לצורך
ניתוח קוסמטי של "רגלי העורב", הקמטוטים סביב העיניים. אלא
שהמנתח הקוסמטי פישל ופגע איכשהו בשרירי הפנים שלה, מה
שגרם לה להיראות מוטרפת מפחד כל הזמן. בלי ספק ידוע לכם איך
פרצוף של בן־אדם יכול להיראות שבריר שנייה לפני שהוא מתחיל
לצרוח. זה מה שאמא היתה עכשיו. מתברר שדי בתזוזה זעירה של
הסכין לכאן או לכאן בזמן הפרוצדורה הרפואית הזאת והנה את
נראית כמו מישהי בסצנת המקלחת של היצ'קוק. אז היא עברה עוד
ניתוח קוסמטי כדי לנסות ולתקן את זה. אבל המנתח השני פישל גם
הוא והמראה המפוחד נהיה אפילו יותר גרוע. הפעם בעיקר סביב
הפה. היא ביקשה את התגובה הכֵּנה שלי והרגשתי שהקשר בינינו
מחייב לא פחות מכך. רגלי העורב אמנם היו לנחלת העבר אבל
הפרצוף שלה היה מסכה כרונית של אימה מוטרפת. עכשיו היא
דמתה יותר לאֶלסה לנצֶ'סטר כאשר העיניים של אֶלסה לנצ'סטר
נחות בפעם הראשונה על בן זוגה המיועד בסרט האולפנים הקלאסי
מ־ 1935 "כלתו של פרנקנשטיין". עכשיו אחרי הפרוצדורה המפושלת
השנייה גם משקפיים כהים כבר לא ממש עזרו היות שנשאר עוד
עניין הפה הפעור והתנפחות הלסת התחתונה והגידים הבולטים
וכדומה. אז עכשיו היא היתה מעורבת בתביעה נוספת וכשהיתה
עולה על האוטובוס למשרד עורך הדין שבחרה, אני הייתי המלווה
שלה. ישבנו בחלקו הקדמי של האוטובוס באחד משני אזורי המושבים
הארוכים שמיושרים פנימה במקום קדימה. באמצעות שיטה ניסויית
למדנו לא לשבת פנימה יותר בשורות המושבים הרגילים שפונים
קדימה בגלל הדרך שבה נוסעים מסוימים היו מגיבים באופן נראה
לעין כשהיו עולים לאוטובוס ומבצעים את פעולת הסריקה
הרפלקסיבית לכאורה, בזמן שהם מתחילים לנוע לאורך המעבר
לעבר מושב, וסורקים קצרות את הפנים הפונות אליהם מטורי
המושבים הצרים המתמשכים פנימה לתוך האוטובוס ופתאום היו
רואים את הפרצוף של אמא, המנופח והצועק בלי קול שנראה כאילו
הוא בוהה בהם במבט של אימה חסרת בינה. ואכן היה קומץ של
מקרים ואינטראקציות כאלה לפני שנכנסתי לעומק הבעיה ולפני
שפיתחתי סביבה טבעית ישרת־זווית הולמת יותר. שום דבר בספרות
המקצועית לא מציע הסבר מספק למה אנשים מבצעים את סריקת
הפנים כשהם עולים לאוטובוס אם כי בראייה אנקדוטלית דומה שזה
רפלקס הגנתי המאפיין את המין האנושי. כמו כן, אם היא רוצה לא
לבלוט בשטח אני אפילו לא הפריט המתאים לשבת בחברתה בגלל
האופן שבו הראש שלי מתנשא פיזית מעל כל האחרים בקהל.
מבחינה פיזית אני פריט מגודל בעל גוונים יוצאי דופן, כשאתה
מביט בי לעולם לא תנחש שיש לי נטייה למדנית שכזאת. ישנם גם
משקפי המגן וכפפות ייעודיות לעבודת שטח, כלל לא בלתי אפשרי
למצוא פריטים על אוטובוס ציבורי למרות העובדה שעד כה סקרים
לא נשאו פרי. לא, אי־אפשר לומר עלי שמבחינה פעילה אני נהנה
לנסוע איתה בעוד היא מתאמצת בכל כוחה לא לאפשר למבוכת
ההבעה הכרונית לגרום לה להיראות מפוחדת אף יותר. או שבכלל
קיימת אפשרות שאני באמת מצפה בקוצר רוח לשבת פעמיים בשבוע
במה שמתיימר להיות אזור המתנה ולקרוא עלונים של רוֹטָרי. זה לא
שאין לי דברים ולימודים אחרים למלא בהם את הזמן. אבל מה
לעשות, תנאי תקופת המבחן שלי קשורים בהצהרה בשבועה של
אמא להיות אחראית על המשמורת שלי. אבל כל מי שיתבונן
במציאות החיים יחד מאז הפרוצדורה הניתוחית השנייה יסכים
שהמציאות הפוכה, היות שבגלל הדכדוך והפחד מתגובת אחרים לזה
היא ממש לא מסוגלת לצאת מהבית ויכולה להיענות לזימונים
המשדלים של עורך הדין לבוא למשרדו רק בנוכחותי ותחת הגנתי
במהלך הנסיעה הארוכה. חוץ מזה מעולם לא אהבתי אור שמש ישיר
ואני נשרף בקלי־קלות. הפעם עורך הדין מריח שתהיה לו הזדמנות
לגרוף רווח נאה אם וכאשר יביא את אמי לבית משפט ויניח
למושבעים לראות בעצמם את תוצאות הרשלנות של המנתח
הקוסמטי. אני גם תמיד נושא איתי תיק משרדי מאז המשפט שלי
עצמי. בימינו אלה ניתן לקרוא לתיק אבזר התרעה שמזהיר טורפים
פוטנציאליים. מאז הרשלנות המקורית דבר ראשון חיסנתי את עצמי
מפני הבעת האימה הכרונית של אמי אך למרות זאת אני מסוגל
להרגיש אי־נוחות נוכח התגובה החזותית של כל מיני אנשים, צריך
להתרגל לזה. ההגה המעגלי באוטובוס לא רק גדול יותר מבכל
מונית, מכונית פרטית או ניידת משטרה שראיתי בחיי, אלא הוא גם
מותקן בזווית פגיעה אופקית יותר והנהג מסובב את ההגה בתנועה
רחבה של הגוף כולו שמשולה לזרוע של מישהו שסוחפת את כל
החומרים מעל שולחן או משטח בהתקף התרגשות פתאומי. והכיסאות
האנכיים המיוחדים במקטע הקדמי של האוטובוס מרכיבים נקודת
תצפית טובה להביט ממנה על הנהג הנאבק באוטובוס. וגם לא היה
לי דבר נגד הילד משום בחינה. וגם בשום מדינה, מחוז או פקודת
חוק מקומית אין שום דבר שקובע אילו זנים מותר לך לחקור או
שמציין בדרך כלשהי שטיפוח יותר ממספר מסוים מהנ"ל מהווה
סיכון או איום משולח רסן על הקהילה כולה. אם הפגישה היא לפני
הצהריים אז לפעמים הנהג שומר עיתון מקופל בתא שליד התיבה
האוטומטית של המטבעות או האסימונים ומנסה לעיין בו כשהוא
עוצר ברמזורים אם כי ברור שהרבה ממנת הקריאה היומית שלו הוא
לא יצליח למלא בדרך זו. הוא היה רק בן תשע כפי שהודגש שוב
ושוב כאילו הגיל שלו חיזק באיזו דרך איזשהו אישום ברשלנות
מצדי. מין אסיאתי נפוץ לא זו בלבד שיש לו אותו עיטור התרעה
בטני אלא לאורך גבו משוך פס אדום, מה שהוביל לשמו הילידי פס
אדום על הגב. אבחון תקני אישר שיש לי הן כושר למידה והן יכולת
החזקה בלתי רגילה של החומר הנלמד שהיא אפילו לא כפרה בה.
בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור