קוראים כותבים :
_3.jpg)
מוסיקה
מאת חמוטל בר יוסף
עמוס עוז: קראתי את הסיפורים בהנאה. יש ביניהם סיפורים יפים בעיני – "מוסיקה", "הגדר", "אהבה ראשונה", וביחוד הסיפור הקצר "אחרי", שהוא סיפור חזק וקורע לב.
פרופ זיוה שמיר: אני קוראת עכשיו את ספרך היפה, ומפיקה ממנו הנאה ותובנות.
אסף ענברי (סופר, דגניה ב) : הסיפורים יפים מאוד.
רות בלומרט (סופרת ומשוררת, ירושלים): על "אנסטסיה" שפורסם בבלוג "בננות": חמוטל, איזה סיפור! המציאות עולה על כל דמיון. תודה!
סוניה ברזילי (מפקחת על הוראת לשון וספרות עברית במערכת החינוך הצרפתית, פריס): לפני מספר דקות סיימתי לקרוא את "מוסיקה" שלך. זו היתה עבורי חוויה אמיתית- קראתי ברצף בלי כל צורך או רצון להפסקה, ברגעים מסויימים שמעתי את קולך מספר לי את הסיפור..וזה הוסיף מימד נוסף לחוויה. מה לומר לך: בכיתי, צחקתי, התרגשתי וחשבתי עליך. וכמו שרציתי לעשות פעמים רבות בזמן הקריאה, אני מחבקת אותך חזק ומודה לך על היכולת לכתוב בצורה כל כך יפה ורגישה
אביחי קמחי (משורר וסופר): כתיבתך מרתקת, שונה, גם בניית הסיפור ייחודית לך, וכמובן הבחנתי במקוריות הנושאים. אני חש כבר כבר כעת שכתיבתך הפרוזאית לא נופלת מזו הפואטית .
רחל סביליה (משוררת): התחלתי לקרוא את הספור "מוסיקה". כמו תמונות וצלילים מוכרים רחפו בחדר, היתי בטוחה שהעתקת את האוירה של המורה של נכדי, המורה לפסנתר, האווירה הזו של הצלילים, הייתה מוכרת כל כך, חשבתי אתן לנכדי את הספר שיקרא, ואז דפדפתי שוב, והיה מקום אחד שם של ספור שמשך את עיני, "אהבה ראשונה". התחלתי לקרוא ושכחתי מהעייפות, נימים סמויים מהעין משכו אותי הלאה והלאה לאותה התקופה, שנות החמישים, כשהחיים היו פשוטים ויפים והאדמה האדומה הורגשה בכפות הרגלים ולא קשיותה של שלמת בטון ומלט. נשאבתי לתוך הספור הנאיבי ומוקסמת המשכתי עד לסיומו היפה. כל כך יפה, היי ברוכה ביצירתך.
יוכי לוין (מרכזת תכניות תרבות ב"בית הזהב" בתל-אביב): ספרך הוא הנאה צרופה! אני מתענגת עליו וכבר נתתי אותו לחנה במתנה לנסיעתם. מקווה שיהיו עוד ומאחלת לך שנה טובה ובריאה
תמי הס (מומחית לטיפול בילדים מוגבלים): זה לא יהיה יומרני מצדי לומר שסופר טוב הוא כבר זה שיש לו כמה קוראים להוטים, כרגע אני אחת מהם.