ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 התרסה עתירת יופי, שנינה ורגישות נגד עולם המתפרק מיופיו ומערכיו
בכל סרלואי על נפש אחת אחריך, ספרו  של דורי מנור
 

 יאיר אסולין מנסה לפצח את סוד הישראליות

"כי זה כל הספר הזה - פה ושם בארץ ישראל גרסת 2020. זהו מסע אל תוך הפצעים השותתים של ישראל, וכאלה אינם חסרים".
"זהו אכן סיפורה המדויק של ההישרדות הישראלית 2020, ואסולין הוא מטובי מספריה".
אברהם בורג על במקום  יאוש | יאיר אסולין
 
 
תום שפירא, הארץ, על הקסטה השחורה
 
אסירים, שיכורים ונערות הפקר בספר הזמר החדש 
ספרם החדש של תמר ז"ל ועמוס רודנר הוא המשכו הישיר של הספר "זמר'ל", ובו שירי יהדות מ'תחתית החבית'
יעקב בר-און עם צאת הספר
 ממזמר'ל 
 
 
 אולי עוד תצמח מהקורונה תנועת חסידות חדשה
בין לימוד תורה בתנועת המקויה היפנית לעיסוק בשבת דרך זן־בודהיזם, המשורר הרב אלחנן ניר מחפש עניין באזורים "הרחוקים, ללא נקודות ההשקה"
 • לרגל צאת ספר שיריו גוף שנתת בי , הוא מספר על הקיום החדש שהולידה המגיפה ועל חילופי הדורות בציונות הדתית 
 
קווים לדמותו של המוח הישראלי
גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
 
 רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
 מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
 
 
 
יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
 
שירה צלולה ומדוייקת כל כך
שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
 
אלי הירש על
שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
 
מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

כתבה של גילי איזיקוביץ
 

 
להמלצות נוספות >>


Share
נבדה / מיטל זהר
נבדה נפתח בהתרסקות מטוס, ובקופסה שחורה שמתגלה שנים אחר כך בלב הבית. בתנועה שחוצה יבשות ומדלגת קדימה ואחורה בזמן, מנסה המספרת לאתר את החלקים שהתפזרו, ולהרכיב מחדש את דמותו של אביה, הטייס, ואת סיפור המשפחה.

הפרוזה הלירית של נבדה הולכת על חבל דק שבין התפרקות ללכידוּת. מתוך השברים הולך ונבנה הסיפור, פיסות של חיים, אֵבל, אשמה וכמיהה. אט־אט נחשף מרחב משפחתי שהוא אתר התרסקות, דגם משפחתי שנמצא “בתוך שבר אחד גדול". יותר מכול נבדה הוא סיפור על אב ובתו: אב שקומתו הולכת ונכפפת, וילדה שבגיל שש מנסה, כמו אביה, לעוף.

זהו ספרה הראשון בפרוזה של מיטל זהר. ספר שיריה, הבית לָקח (הליקון, 2014), זכה בפרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם ובשבחי הביקורת.



              

1
באוגוסט 1978 הוא התרסק לתוך תעלה בגבול המערבי של
מדינת נבדה. הוא לקח אתו למטה שני חברים, אחד איבד יד,
השני את שתי הרגליים. הוא עצמו נחבל בגב ובראש, חתך
אופקי במצח, מקביל כמו פלס לאדמה. חרטום המטוס נמעך
כמו קופסת שימורים. הוא זחל מהחלון החוצה, חצה על
הבטן את Highway 50, רצה להזעיק עזרה. כעבור יומיים
מצאו אותו זרוק ליד תא טלפון עם אסימון ביד. במטוס לא
היתה קופסה שחורה.
עוד לא נולדתי כשזה קרה ומעולם לא סיפרו לי על זה.


בין 1 ל־2
היתה קופסה שחורה: התאונה נגרמה בשל טעות אנוש,
הטייס טעה בהערכת הגובה. הוא יצא מזה בחיים, אבל
בגלל שברים בחוליות עמוד השדרה איבד כמה סנטימטרים
מגובהו. אפשר לומר שהחיים כופפו אותו (שהוא הלך
והתמעט).

 

2
היינו צריכים להביא הורים שעוסקים במקצוע מעניין. שבוע
לפני היה אדריכל, שבועיים לפני זה גם )למורה לא היה נעים
לסרב(. טייס היה כבר סיפור אחר. שני ילדים הגיעו אחרי
שכל השבוע הם היו חולים.
הוא פתח בכמה מילים כלליות על מכניקה, אחר כך
הסביר על כוחות אווירודינמיים: משקל, עילוי, דחף וגְרר.
הוא התעכב יותר מדי ובלי שהתכוון על כוח העילוי והרחיב
בנושא הפרשי לחצים, אפילו הזכיר את עקרון בֶּרנולי (היינו
בכיתה ב'). בסוף ביקש שכל אחד יוציא דף, הראה איך
לבנות כנפיים, אמר לנשוף.
לא קרה כלום. בכל אופן לא משהו שיכולנו להבחין בו.
סשה ספיבק מעך את הנייר לכדור וניסה לקלוע לפח. אופיר
פרידמן שאל כמה זמן נשאר עד ההפסקה. המורה תמי קמה
מהכיסא ואמרה שהמפגש היום יהיה קצר יותר מהמתוכנן.
אבל אבא שלי לא זז: עומד כפוף לפני הלוח, מחייך כמו
אידיוט.



0
המשכתי לשבת בכיתה גם בהפסקה, עם הכנף ביד, נושפת
ונושפת, כמעט מתעלפת מהיפרוונטילציה, רק שמשהו
יקרה. בכל זאת הייתי הבת שלו. 


בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור