ספרית פועלים |  הקיבוץ המאוחד | הוצאה לאור

 התרסה עתירת יופי, שנינה ורגישות נגד עולם המתפרק מיופיו ומערכיו
בכל סרלואי על נפש אחת אחריך, ספרו  של דורי מנור
 

 יאיר אסולין מנסה לפצח את סוד הישראליות

"כי זה כל הספר הזה - פה ושם בארץ ישראל גרסת 2020. זהו מסע אל תוך הפצעים השותתים של ישראל, וכאלה אינם חסרים".
"זהו אכן סיפורה המדויק של ההישרדות הישראלית 2020, ואסולין הוא מטובי מספריה".
אברהם בורג על במקום  יאוש | יאיר אסולין
 
 
תום שפירא, הארץ, על הקסטה השחורה
 
אסירים, שיכורים ונערות הפקר בספר הזמר החדש 
ספרם החדש של תמר ז"ל ועמוס רודנר הוא המשכו הישיר של הספר "זמר'ל", ובו שירי יהדות מ'תחתית החבית'
יעקב בר-און עם צאת הספר
 ממזמר'ל 
 
 
 אולי עוד תצמח מהקורונה תנועת חסידות חדשה
בין לימוד תורה בתנועת המקויה היפנית לעיסוק בשבת דרך זן־בודהיזם, המשורר הרב אלחנן ניר מחפש עניין באזורים "הרחוקים, ללא נקודות ההשקה"
 • לרגל צאת ספר שיריו גוף שנתת בי , הוא מספר על הקיום החדש שהולידה המגיפה ועל חילופי הדורות בציונות הדתית 
 
קווים לדמותו של המוח הישראלי
גמיש אך מבורדק, חכם אך רגשי - ואיינשטיין דווקא היה גאה בו. פרופ' גד יאיר מפענח בספרו החדש את המוח והחשיבה הישראליים, ומסביר למה מדעניות ישראליות נחשבות בעולם ל"סופר וומן" ולמה האקדמיה שלנו היא בסך הכול "פייק אקדמיה"
רן בן-נון עם צאת הספר המוח הסורר- הזמנה לפגישה עם המדע הישראלי' של גד יאיר.  
 
 רציתי להשמיע את קולם של הסובלים מאלימות
בלצאנו על הסיפור שמאחורי ספרו ועל איטליה בימי הקורונה. ראיון עם
 מארקו בלצאנו שספרו לא אזוז מכאן ראה אור לפני מספר שבועות
 
 
 
יצירת מופת מכשפת, שמהדהדת את סבלן של נשים העוברות התעללות באשר הן
תמר רותם על  קוֹרִיגדוֹרָה מאת גֵייל ג'ונס 
 
שירה צלולה ומדוייקת כל כך
שירה המבוססת על איפוק, אנדרסטייטמנט, איזונים פנימיים עדינים, מידה נכונה וצניעות.
 
אלי הירש על
שאשה אינה אלוהים, ספר השירים של רוחמה וייס
 
מתי יונח לך ארצי, ארצי העשנה — שנתיים אחרי מות חיים גורי, ספר חדש
שנתיים אחרי מותו של חיים גורי השלימו אשתו ושלוש בנותיו את הוצאת ספר שיריו האחרון, אל המקום האחר, והן מספרות על לבטי העריכה ועל החיים עם האדם המורכב שידע בעל פה אינספור שירים ושכתב על עצמו: "אני מלחמת אזרחים"

כתבה של גילי איזיקוביץ
 

 
להמלצות נוספות >>


פרקים ראשונים וסיפורים מאחורי הספרים>
שירת השחרור | רחלי אברהם איתן
Share


סיפור הרקע של ספר השירים – שירת השַּׁחרור 


שיריה המפתיעים של המשוררת רחלי אברהם-איתן, כלת פרס ראש הממשלה לשירה תשע"ז, 2017, בספרה החדש שירת השַּׁחרור (הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017) 

השנה זכתה רחלי להיבחר לכלת פרס ראש הממשלה לשירה תשע"ז, 2017 ובספטמבר 2016, זכתה במקום השני מבין 200 משוררים מרחבי העולם בקונגרס המשוררים הבינלאומי בפראג.


רחלי אברהם-איתן נולדה במושב עמקה בגליל המערבי למשפחה ברוכת ילדים, ולכן לא היה לה חדר משלה. היא הפכה את הטבע לנחלתה ונהגה כילדה לשוטט בשדות האינסופיים של המושב בגליל המערבי בו צמחה והצמיחה את פירות שיריה. החירות הייתה חשובה לה מגיל צעיר. שוטטות זו הדאיגה את אמהּ שהייתה ממתינה לה שעות רבות עד שובה מבית הספר בימים שלא היה מכשיר סלולרי ולא טלפון לעקוב אחר הילדה הנעלמת מן הבית ומשוטטת בשדות, כשנחשים רבים ועקרבים היו  מראות שכיחים בדרכה. 
לימים, המשורר, נתן יונתן, שראה את שיריה היפים והבשלים המליץ להוציאם בספר הביכורים "בוקר ירוק" עתיר הפרסים שיצא לאור בעריכתו בספריית פועלים. 
נופי אדם וטבע הפורחים באביב, נשזרים בשירתה כחלק אינטגרלי בכתיבה, אם כתיאור בפני עצמו ואם כסמבול. 
הדבר הבולט בספר זה הוא נקודת המיפנה של השתחררות מסבך חייה של האישה (שבנס ניצלו חייה בעבר ממוות ועתה היא ניצלת נפשית מתוך סבך המועקות ותהליך הגירושין בכואב). רחלי עשתה מהפך בחייה המוביל אל השתחררות מהסבך שחלקו טמון במצוקות הקשורות בזוגיות ובתהליך הפרידה.
ספר זה בניגוד לספריה הקודמים – פותח ב"שירים לאקס" והוא מהווה מעין סגירת פרק כואב בחייה ופתיחת שער אל החירות הנשית. קובץ זה זכה לתשבחות של הביקורת הספרותית של המבקרים הספרותיים הבולטים כיום, ביניהם פרופ' זיוה שמיר, פרופ' נורית גוברין, פרופ' מירון איזקסון, ד"ר ליליאן דבי גורי, פרופ' הלל ברזל ואחרים (חלקם מצוטטים על גב הכריכה).
שירים מהספר ואחרים הולחנו, כך למשל השיר "מדרש הצדף" שבגרסתו המולחנת המופיעה ביוטיוב הוא נקרא "אגדת הצדף". את השיר המשוררת שרה בעצמה בדואט עם המלחין-הזמר, שלמה רון. השיר מוקדש לבן זוגה המדען, פרופ' רוני אלוני.




שירת השַּׁחרור מזווית של אישה שהייתה נתונה למצוקה ממושכת:  

שירת השַּׁחרור

אֵין הַצַּיָּד שׁוֹמֵעַ שִׁירַת הַשַּׁחְרוּר
שֶׁפָּרַח מִקֵּן מְמֻלְכָּד
אֶל בַּדֵּי הַסִּגָּלוֹן 
מְסֻחְרָר מִשְּׁלַל דְּרוֹר.

הַצַּיָּד לָכוּד בִּסְחַרְחֶרֶת מַחְשָׁבוֹת
לְקַפֵּד חֵרוּתוֹ 
רוֹקֵם בַּגֻּמְחָה כּוּרִים לְהָרַע.
יוֹם וָיוֹם מִמֶּנּוּ נִקְרַע - - -

הַשַּׁחְרוּר כְּבָר בַּצַּמֶּרֶת 
שָׁר אֶת רִקּוּד הַזְּמַן הַמְּקָרֵב
אוֹהֲבִים
וּמַנִּיחַ לְעוֹלְבֵי הַחַיִּים

לְהֵאָסֵף אֶל כִּלְאָם.  



חור בלב

"יֵשׁ לִי חוֹר בַּלֵּב" – הִפְטִיר
וּתְבוּנַת עֵינָיו נִפְקְחָה כִּמְנִיפַת שֶׁמֶשׁ
מִתּוֹךְ הִלָּה וְרֻדָּה.
בְּלִבִּי הַחוֹר – עָנְתָה אִלְמוּתִי
חוֹר בְּלִבִּי שׁוֹכֵן מִקֶּדֶם
יַלְדָה עִם חוֹר
נִפְעַר לְבוֹר
מָלֵא שְׁכָבוֹת פִּיחַ וְחוֹל
הַזְּמָן.
מַחְלִיף גְּוָנִים כְּצִבְעֵי הָעִתִּים
כְּתַחְבּוֹשׁוֹת מִתְגַּוְּנוֹת בַּפֶּצַע, בַּמֻּגְלָה
וּבַדָּם הַקָּרוּשׁ. נִדְבָּקוֹת לְגִלְדֵי הַנֶּפֶשׁ.
תְּהוֹמוֹת יְכַסְיֻמוּ
קָפְאוּ תְּהוֹמוֹת בְּלֵב יָם
בְּיַם הַלֵּב
לֵב עִם חוֹר. חוֹר שָׁחוֹר 
בְּגָלַקְסְיַת הַנֶּפֶשׁ
נֶאֱחֶזֶת בְּקַרְנוֹת הַמִּלִּים 
וּבְאַהֲבָה חַמְקָנִית
חַכְמָנִית
לִמְצֹא מָזוֹר
לֶאֱחֹז בְּקֶרֶן אוֹר
לִמְרֹחַ בָּהּ אֶת הַפְּצָעִים.

הַכֹּל טוֹעִים בַּחִיּוּךְ הַמִּתְפַּזֵּר
מְשִׁיבִים חִיּוּךְ וְזֶה עוֹזֵר
לְהִתְנַהֵל בֵּין הַבְּרִיּוֹת
לְכַסּוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ - לְחַיֵּךְ
לְחַיֵּךְ אֶל עַדְשַׁת הַמְּצִיאוּת
...
דִּמְעָה נוֹשֶׁרֶת אֶל תּוֹךְ הַשִּׁיר
מְטַשְׁטֶשֶׁת אֶת הָאוֹתִיּוֹת
אֶת אוֹר עֵינַי ---
עֵינָיו חוֹקְרוֹת בַּנִּסְתָּר, 
גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת
מִתְבּוֹנֵן יְשִׁירוֹת 
בְּמַבָּט יָרֹק (מְפַתֶּה בְּיָפְיוֹ)
מַה יִתְפֹּס מֵעַצְמִי הַמְּפֻזֶּרֶת
בֵּין אוֹתִיּוֹת "מַחְזוֹר אוֹר..."
מַה אֶתְפֹּס מִתְפִיסָתוֹ 
אֶת מַעְגְּלוֹתַי?
מַה מְזַמֵּן אֵלִי בִּשְׁלִיחוּתוֹ?
מִי הַשָּׁלִיחַ וּמִי הַנִּסְעָד?
מִי לְמִי יִסְתֹּם  חוֹר בַּלֵּב?

בְּרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם.                       



פריחת האלמנדה
        לאחותי ברוריה ז"ל

הֲוָיָתָהּ עֲמֻקָּה בַּאֲדָמָה פּוֹרֶצֶת אֵלַי
בִּפְרִיחַת הָאַלָמַנְדָה שֶׁשָּׁתַלְנוּ יַחַד.
דֶּלֶת חַיֶּיהָ נִטְרְקָה בְּיִסּוּרִים,
לְאַט-לְאַט נִגְמַר לָהּ הַגּוּף
זֶה הִתְחִיל בָּאֵבָר הַמְּסַמֵּל אֶת הַיֹּפִי הַנָּשִׁי
וְעָבַר אֵל מֶרְכַּז הָרֶחֶם, לְלֹא רַחֵם, 
אַחַר-כָּךְ גַּם הָרֵאוֹת, נִגְמַר לָהֶן הָאֲוִיר 
וְהַכָּבֵד הֶחְמִיר 
הַתְּפִלּוֹת פָּרְצוּ אֶת הַשָּׁמַיִם לְלֹא הוֹעִיל
הָרַב פִהְרֵר הִתְבּוֹנֵן בַּמִּסְמָכִים בְּסֵבֶר פָּנִים רְצִינִי
אָמַר לִי: "אֵין מָה לַעֲשׂוֹת..."
אֲחוֹתִי הִתְקַשְּׁרָה, כְּשֶׁרוּחִי מְבֹהֶלֶת, מְיַחֶלֶת לְתִקְוָה
גֵּרַדְתִּי צְחוֹק מֵאֵיזֶה שֶׁהוּא תָּא נִסְתָּר בְּתוֹכִי
אָמַרְתִּי לָהּ: הַכֹּל בְּסֵדֶר
וְגִלְגַּלְתִּי אִתָּהּ צְחוֹקִים
יוֹם אֶחָד הֵבִינָה... בִּקְּשָׁה מִשְׁאָלָה אַחֲרוֹנָה
הַדַּרְכּוֹן שֶׁלָּהּ נוֹתַר לְלֹא שִׁמּוּשׁ. לֹא הִסְפִּיקָה.
"אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה מִמַּעַל
לִפְנֵי שֶׁאֶתְכַּסֶּה בָּהּ," הִסְבִּירָה.
הִגַּעְנוּ עִם הַטַּיָּס הֶחָבִיב לְמַעֲלוֹת שְׁחָקִים
הַשֶּׁמֶשׁ טִפְטְפָה בֵּין הָעֲנָנִים בְּתוּרֵנוּ אֶת הָאָרֶץ מִמַּעַל.
עַכְשָׁו הִיא שָׁם לְתָמִיד כְּמָטוֹס לְלֹא טַיָּס
עֲנָנִים מִתְפָּרְקִים מְטַפְטְפִים בְּגִבְעוֹלֵי הָאַלָמַנְדָה
כְּאִינְפוּזְיָה. אֲנִי מְטַפֶּלֶת בָּהֶם יוֹם-יוֹם 
חָשָׁה אוֹתָהּ בִּפְרִיחַת  הָעַד-הַסְּגֻלָּה.     



בניית אתריםבניית אתרים 

הקיבוץ המאוחד-ספרית פועלים,, הוצאה לאור