איש הנגב נועד להיות ספר הערכה והוקרה לזאב צחור, עתה לאחר פטירתו, הוא גם ספר זיכרון.
זאב צחור ( 1940-2016), היה חלוץ במובן הבסיסי ביותר של המושג. כנער עזב את בית הוריו והצטרף לקיבוץ רמת הכובש. לימים עבר לשדה- בוקר שבנגב והיה מזכירו של דוד בן גוריון. מאז מילא הנגב תפקיד חשוב בחייו. הוא פנה לאקדמיה ולאחר שקיבל את התואר ד"ר באוניברסיט ה העברית בירושלים, היה חבר סגל בכיר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא קנה לו שם ומעמד בספרים ומאמרים רבים שלו שעסקו בחקר תנועת הפועלים ובחקר מדינת ישראל.
בשנות ה-90 היה מהמייסדים של מכללת ספיר, פיתח אותה לתפארת ועמד בראשה במשך שנים, קידם אותה למעמד אחת המכללות המובילות בארץ. בהמשך אף היה נשיא המכללה בשנים הקשות בהן היו שדרות והמכללה בכלל זה, חשופות לאיום מתמיד של טילי קסאם מעזה.
לאחר פרישתו מן האקדמיה פירסם את הרומאן על המיפגש המדומיין בין טרוצקי לבין ז'בוטינסקי, ואת האוטוביוגרפיה היינו התקומה, בהם נחשפו בפני הקהל הרחב הן כשרונו הספרותי והן יושרתו. הוא היה לא רק חוקר חשוב ומוכשר אלא גם מנהיג שתרם לקהילה ולפיתוח החיים האקדמיים בישראל. *
הספר איש הנגב הוא קובץ מאמרים, שנכתבו על ידי עמיתיו, ידידיו ומכבדי זכרו של צחור, מאמרים העוסקים בתחומים מגוונים של היסטוריה ומדעי החברה, בהם היסטוריה ואידיאולוגיה, השכלה גבוהה, מנהיגות, "אדם חדש", ציונות ואימפריאליזם.
פרופ' צחור עסק בכל הנושאים הללו, המייצגים את רוחב היריעה האקדמי שלו. והמשקפים במקביל גם שלבים בחייו ובעיסוקו: עשייה חלוצית, מחקר ומנהיגות אקדמית.
.JPG)
.jpg)
