בכל סיפור מאלה המכונסים בקובץ זה מתרחש רגע של הארה: חייל משוחרר שיוצא עם הבוס שלו לעבודות מסגרוּת, נוטש אותו כי ברור לו שעליו לנסות להציל נרקומן-לשעבר מליפול לידי הדילרים הקטנים; שלושה חברים מבוגרים מתוודים בגילוי לב, בטיול משותף, על הפנטזיות המגלומניות שלהם, ולכל אחד מהם מתגלה דווקא מהו הרצון הפשוט והטבעי שלו; 'צייד' של סיפורי שואה - שהוא 'הכבשה השחורה' במשפחתו - רוצה להתקרב באמצעות סיפוריו לאביו; חייל מטורטר נאלץ לקרוא שוב ושוב "אני ילד קטן", אבל אולי כל חבריו, שקריאתו מנסרת באוזניהם, היו רוצים 'להיות שם' כמוהו; מרצֶה לשיווק, טיפוס מנופח, מגלה שדווקא פגישה אקראית עם פקידה במוסך פותחת לו סדק לאפשרות אחרת של חיים, ועוד שורה של דמויות, ששלל סיפוריהן האישיים נצרף למעין 'תמונת מצב' ישראלית של כאן ועכשיו.
בלשון חסכונית, אבל גם רב-משמעית, מתאר המחבר 'תמונה' זו, כשהוא קשוב לשפת דיבורם המגוונת של גיבוריו, ומגלה רגישות אנושית דקת-אבחנה לרגעי החסד או המצוקה של כל אחד מהם. כך תמיד יישאר סדק, שהוא תחילתו של השבר, אבל דרכו גם חודר האור.
צבי גילת היה ממקימי העיתון 'חדשות', כותב מוערך ובעבר בעל טור בעיתונים 'ידיעות אחרונות', 'מעריב', ו'העיר'. פרסם את הספרים שביל ישראל וקברי צדיקים. תמיד יישאר סדק הוא ספר סיפוריו הראשון.