מָה שֶׁשָּׁבַר אוֹתִי לֹא הָיָה
בְּקִרְעֵי הַגּוּף וְלֹא בְּמֵרוּק הַנֶּפֶשׁ
לֹא בִּתְפִלּוֹתַי מוּל עַפְעַפֶּיךָ הַשְּׁמוּטִים,
אֶלָּא תַּחֲנוּנַי שֶׁתְּבַקֵּשׁ עַל חַיֶּיךָ.
בִּפְנִים הַגּוּף רוֹעֶדֶת יַלְדָּה
לוֹחֶשֶׁת אַבָּא מִבַּעַד לְקִירוֹת הָעוֹלָם.
יֵשׁ מִלִּים שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי וְנָתַתִּי לְךָ
הַכֵּר בָּהֶן אֶת דְּיוֹקָנְךָ, אָבִי,
לְבַקֵּשׁ עַל חַיֶּיךָ, חַיַּי
בכל סרלואי מלמדת ספרות בתיכון "אור תורה" וכתיבה באוניברסיטה העברית וכותבת ביקורות ספרות במוסף "שבת" ב'מקור ראשון'.
ספריה הקודמים: בית בחיק הלילה (אבן חושן, 2013) וסכין שלופה האור (ריתמוס – הקיבוץ המאוחד, 2016).
על יצירתה זכתה בפרס ראש הממשלה, פרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית, פרס גולדברג מטעם קק"ל, ופרס שרת התרבות למשוררים.
איכויות שונות של יחסים עם אלוהים
שירי כיסופים של המשוררת אל אביה ואל אלוהיה מציגים דוגמה מופלאה לדיאלוג אינטימי שיסודו בשפה דתית. פרדוקסלית, השימוש בתבנית התפילה העתיקה מאפשר את חופש הביטוי החדש
חנה פנחסי על הספר