בשירים שמכבר כינס אלתרמן בראשית שנות הששים את שלושת ספרי השירה הראשונים שלו, כוכבים בחוץ (1938), שמחת עניים (1941) ושירי מכות מצריים(1944), אותם ספרים שבזכותם הפך למשורר הישראלי האהוב, הבולט והמשפיע בין בני דורו.
במהדורה מחודשת זו, הרואה אור בשנת היובל למדינה, הוגהו כל השירים מחדש בקפדנות, מתוך כוונה להגיש לקהל הקוראים נוסח בהיר, מדויק ומוסמך ככל האפשר.
הם לבדם
בנגון דומיות ושמים העיר עד עיניה מוצפת,
איך אצא לעבר לבדי בשקיפות המבול השקט?
מרשתות הזהב הדולק נחלצה אילתי המרצפת.
לפנינו גבהו על הגבול הרקיע הקר והעת.
מה צלולה ונכרית בינתם, מה עריץ ואחרון פה האלם!
גם חליל הרועה יטרף בלי הגיע לקצות מישוריו.
רק הבכי והצחוק לבדם עוד ילכו בדרכינו האלו,
עד יפלו בלי אויב ובלי קרב.
כל ספריו באתר>>