מה מזמנת המילה "זמן"? האם ההווה הוא זמן או ישות? מתי החלו היהודים למדוד את הזמן על פי לוח הירח, ומה עלה בגורלו של לוח השמש שקדם לו? איך קורה שאדם זוכר את יציאת מצרים שאירעה, אם אירעה, לפני אלפי שנים? מדוע נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן? מה פשר המיתוס הצברי של לידה מן הים, כביכול ללא עבר וללא אדמה? כיצד עלינו לזכור את המתים? מה טיבם של המאבקים הנכרכים בהקמת אנדרטאות זיכרון וכיצד מכריעים בהם? האם ליהודים ולערבים יכולים להיות טקסי זיכרון משותפים? האם אפשר לסלוח מבלי לשכוח? האם אפשר "לתקן" זיכרונות? כיצד אפשר לזכור אירועים אמתיים שלא קרו מעולם?
אלו הן מקצת השאלות שהספר הזה דן בהן. הוא עוסק בקשר שבין מושג הזיכרון למושג הזמן, מתוך הנחה שלשניהם יש זיקה ישירה להגדרתנו העצמית כיהודים וכישראלים, ולתפיסת הקהילה וההשתייכות שלנו. האופן שבו יחידים וקהילות מעצבים את מועדיהם קשור לרכיבים שהם מבקשים לזכור, לחוליות הבונות את ההיסטוריה שלהם כפי שהם חווים אותה.
הכותבים באים מתחומי הפילוסופיה וההיסטוריה, הסוציולוגיה והספרות, מדעי היהדות ומדעי הנצרות. אשר על כן, המאמרים והמסות המקובצים בספר אינם עשויים מקשה אחת: יש בהם אקדמיים יותר ואקדמיים פחות, מהם שמרצים משנה סדורה ומהם שמדווחים על חוויות אישיות, מהם שעוסקים במיתוסים עתיקים ומהם שמתארים את ישראל של המאה העשרים ואחת.