המערכת הפוליטית הישראלית עוצבה בתקופה שלפני הקמת המדינה. במשך השנים חלו בארץ שינויים מהפכניים אולם המפלגות והארגונים השונים שמרו על רצף מופלא, למן הקמתן, בתקופת היישוב, ועד למהפך ב-1977. הרצף במערכות הפוליטיות בא לידי ביטוי בשלוש תופעות ייחודיות. המפלגות השונות עברו שינויי שם וצורה אך שמרו על כוחן היחסי גם כאשר השתנו הנסיבות ההיסטוריות והשתנה לחלוטין הציבור שהצטרף אליהן. תנועת הפועלים הגיעה להגמוניה למרות שרוב העם היהודי, בארץ ובעולם, לא היה שייך למה שנקרא "מעמד הפועלים". הדומיננטיות של העליה השניה בהנהגה. קבוצה זעירה זו גברה על כוחות פוליטיים גדולים וחזקים ממנה, כבשה את הנהגת היישוב והובילה אותו בדרך למדינה. מתוכה צמחו שלושת ראשי הממשלה הראשונים של ישראל. כוחה של העליה השניה בהנהגה נשמר עד שכלה הדור. חיבור זה מבקש להסביר תופעות אלו באמצעות ניתוח העימותים הגדולים שהתחוללו בשלב העיצוב של המערכת הפוליטית. הפרקים השונים דנים בעימותים בין גלי העליות לארץ בתקופת היישוב, במאבקים בין תנועות השמאל לבין עצמן ובינן לבין הימין האזרחי והרוויזיוניסטי. ד"ר זאב צחור הוא מרצה בכיר להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון. פרסם מאמרים רבים בתולדות הישוב והתנועה הציונית. ספריו: 'אוניות או מדינה' (בשיתוף זאב הררי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981) ו'בדרך להנהגת הישוב' (הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1982).