הדמוקרטיה הישראלית נמצאת עדיין בשלב בראשיתי, ולכן היא פגיעה. פגיעותה נובעת גם מכך שהיא לא הסדירה עדיין את המתח שבינה לבין היהדות. מתח זה שבין הדמוקרטיה ליהדות מתגלע לעיתים כעימות, הקשור בטבורו אל היסודות הרעיוניים והפרקסיס של הציונות הקלאסית ונובע מהם. דורשי טובתה וחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית אינם יכולים להסתפק ברפורמות מבניות ובחיזוק טכני של מוסדותיה. לשם ביסוסה עליהם להעמיק ולהבהיר את יסודות המתח הזה שבין הדמוקרטיה לבין הזהות (הלאומית) היהודית; עליהם להגדיר מחדש את הציונות. המסה "ממלכתיות יהודית" מבקשת לתקוף בדיוק את הבעיה הזאת: להציע כיוון אפשרי להגדרה מחדש של הציונות שכן, לדעת המחבר, הציונות הקלאסית מיצתה את עצמה והגיעה כבר אל סוף דרכה. בשונה מתפיסותיה של הציונות הקלאסית, "ממלכתיות יהודית" מציגה את הזיקה הבלתי-ניתנת לערעור שבין ישראל כמדינה אל התפוצה כיסוד הכרחי. התפוצה היא המקור האחד, המלא והעשיר לתכניה הלאומיים ולמסורת של מדינת ישראל; בד בבד, התפוצה והזיקה אליה היא יסוד קיומי המטביע חותם על התפתחות ישראל בהווה ובעתיד. מדינת ישראל היא מדינתו של עם ישראל - עם התפוצה: מדינת ישראל היא בכוח, המרכז הפוליטי והרוחני-תרבותי של עם התפוצה. הדיון במסה "ממלכתיות יהודית" מושתת על שלושה רבדים: ניתוח המתח שבין מרכיבי הדמוקרטיה המתהווה בישראל לבין גורמי משבר הזהות הלאומית של הישראלי, ניתוח מרכיבי הזהות הקולקטיבית של יהודי התפוצות ופרישת עקרונות מרשמיים לשינויים מושגיים ומבניים. ד"ר אריק כרמון הוא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז הקמתו בשנת 1991. כרמון ייסד את המכון, עם איש העסקים האמריקני ברנרד מרכוס , והם יצרו מכון מחקר עצמאי אשר מטרתו קידום הדמוקרטיה והערכים הדמוקרטיים בישראל וחיזוקם. בשנת 2009 זכה המכון הישראלי לדמוקרטיה בפרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשס"ט.