מי שניגש לחקור היום את גלגוליה החדשים של החברה הקפיטליסטית במערב, נתקל מייד בפגמיו של המודל המרקסיסטי הישן. היום כבר אי אפשר להתוות בבירור את הגבולות בין תרבות לכלכלה, בין העולם היומיומי לבין מערכות פורמאליות וממוסדות, וגם השאלה מה נחשב לקידמה שנויה עתה במחלוקת גדולה. העקרונות התיאורטיים המנחים עדיין מוצגים כאקטואליים, אך למעשה משמעותם המשחררת אבדה להם או השתנתה, שכן במקומות רבים הם היו למושגים שכל תכליתם להכשיר שלב חדש של התפשטות קפיטליסטית.
המאמרים מתחקים אחר אותה "מודרניזציה" של הקפיטליזם, שלא קל לעמוד על טיבה, ונעשה בהם ניסיון להחליף את הסכימה הישנה, המדברת על סתירה, בסכימה המדברת על התפתחות פרדוכסלית.
פרופ' הונת, פילוסוף חברתי גרמני הזוכה ב-15 השנים האחרונות להשפעה רבה בעולם האקדמי ומחוצה לו מציג בספר זה את עיקרי משנתו החברתית-מוסרית.
הונת, תלמידו של הפילוסוף הגרמני הנודע יורגן הברמאס, מכהן כראש המכון למחקר חברתי בפרנקפורט, ערש הולדתה של "אסכולת פרנקפורט", שעם הוגיה המפורסמים נמנו תיאודור אדורנו, אריך פרום, הרברט מרקוזה וולטר בנימין.
במרכז הגותו החברתית של הונת בספר זה עומדים מושגים של הכרה, הערכה וכבוד. בני אדם, טוען הונת, מבקשים לזכות בהערכה על יכולתם והישגיהם. כאשר אין מקבלים הערכה במישור המשפטי-פוליטי, הרגשי או החברתי-כלכלי, נוצרת תחושה של חוסר צדק, אחד המקומות הבולטים בחברה הקפיטליסטית העכשווית, שבהם מתן ההכרה נפגע ונעשה בו שימוש מטעה, לאבחנתו של הונת, הוא תחום יחסי העבודה. בעזרת התיאוריה שגיבש הוא מנסה לאבחן כיצד והיכן מתן הכרה נפגע, ניזוק ונמצא תחת איום - ולפעול לשינוי מצב זה.