הספר עוסק בחג המימונה ובדרך בה הפך לרכיב מקובל בחברה הישראלית. תמורה זו מהווה צומת תרבותי חשוב לדיון במערכת היחסים שבין הפריפריה לבין המרכז - בין תרבות "גבוהה" לבין תרבות "נמוכה", בין קולטים לבין נקלטים ובין המזרחיים לבין הקולקטיב הישראלי - ומאיר אותה באור חדש. חלקו הראשון של הספר מתמקד בניתוח אנתרופולוגי מקיף של סמליו וטקסיו של החג בקהילות היהודיות בצפון אפריקה, ונותן להם פרשנות סוציולוגית חדשה. חלקו השני דן בהתפתחות חג המימונה בישראל משנות השישים של המאה הקודמת, ממעמד של חג שולי למעמד של חג לאומי. הספר מראה שחגיגות המימונה היו מכשיר רב עוצמה, שגם בעלי הכוח וגם חסרי הכוח ניצלוהו לטובתם, ושנוצר סינקרטיזם בין הקבוצות השונות. ד"ר רחל שרעבי היא מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ובחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. מחקריה הרבים עוסקים בסוציולוגיה היסטורית, בהגירה, בנשים מקהילות מסורתיות ובמפגש בין-תרבותי בישראל. זהו ספרה השלישי של המחברת. ספרה הראשון: 'היישוב הספרדי בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית', 1989, ובמהדורה שנייה ב-2001, בהוצאת משרד הביטחון. ספרה השני: 'סינקרטיזם והסתגלות: המפגש בין קהילה מסורתית לבין חברה סוציאליסטית', ראה אור ב-2002, בהוצאת צ'ריקובר.
קישורים