אבולוציה, גזע, סביבה ותרבות - יהודים קוראים את דרווין. מאז הופעת 'מוצא המינים' בנובמבר 1859 היו תורת האבולוציה של צ'רלס דרווין וכמה ממונחי היסוד שלה לאבני פינה של העולם המדעי והאינטלקטואלי ושל השיח הציבורי. 'המהפכה הדרווינית' טלטלה גם את העולם היהודי והשפיעה עליו עמוקות לא רק משום שהצטיירה ככפירה בעיקרי השקפת העולם התיאוצנטרית והציעה בסיס מדעי לתפיסת עולם חילונית, אלא גם משום שסיפקה תובנות חדשות להבנת מהותו של הטבע האנושי ושל טיבם של המנגנונים והתהליכים הפועלים בהיסטוריה ובחברה האנושית ומעצבים אותן. ואולם, דרווין לא היה היחיד שהציע במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה מודל של אבולוציה. חוקרים והוגי דעות אחרים הציגו מודלים שונים של התפתחות, השתלשלות והשתנות, שגם להם הייתה השפעה רבה על העילית האינטלקטואלית והאינטליגנציה היהודית ואף על השיח הציבורי היהודי. הספר הזה דן במשנתם של שלושה מהם, שנחשבו במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה למאורות הדור: הפילוסוף הבריטי הרברט ספנסר, ההיסטוריון הבריטי הנרי תומס באקל (י"ח ברנר כתב עליהם כי כל משכיל יהודי מכיר אותם ו"מדבר בשמם") והמלומד ואיש הרוח הצרפתי ארנסט רנאן. דרווין, ספנסר, באקל ורנאן מילאו תפקיד מרכזי בשיח האינטנסיבי על נושאים שהיו חלק בלתי נפרד מאקלים התקופה כגון 'קדמה', 'התפתחות', 'השתנות', 'מלחמת קיום', 'גזע', 'ציוויליזציה', 'תרבות' ו'סביבה טבעית', והציעו רעיונות שבהם נעשה שימוש ושימוש לרעה. בהקשר היהודי היה למונחים האלה, לפרשנות שלהם ולהתמודדות איתם תפקיד חשוב בעיצוב הבנה חדשה של מהות היהדות ושל תולדות העם היהודי; פרשנות וההתמודדות המשקפות כמה מבעיות היסוד שניצבו בפני היהודים בעידן המודרני. פרופ' יהודה ריינהרץ הוא נשיא אוניברסיטת ברנדייס ומופקד על קתדרת קורט לתולדות ישראל בזמן החדש. פרופ' יעקב שביט מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. ספרם 'אירופה המהוללת והמקוללת' הופיע בהוצאת עם עובד ב-2006.