בספרות התלמוד והמדרש לתקופותיה השונות, וכן בספרות השכנה לה, כגון תרגומי המקרא, מרובים הכינויים לעובדים השונים בעיר ובשדה, הן בעבודות הצריכות מומחיות, הן בעבודות שאינן דורשות מיומנות. יש בהם כינויים שהיו נהוגים בארץ ישראל בלבד, ואחרים שהיו מקובלים בבבל בלבד, או שהיו שגורים פה ושם. רוב הכינויים מקורם בעברית, ואף נמשכו מתקופת המקרא ולשונה, וכן בארמית, ארץ ישראלית או בבלית. רבים אחרים מקורם בשפות היוונית והרומית, ואף בשפה הפרסית. בחיבור זה נעשה ניסיון מחודש לעקוב אחר הכינויים השונים לעובדים ולעושים במלאכה ולהגדירם על פי המקורות, ליישב כמה סתומות וליישר כמה הדורים. במהדורה השנייה המורחבת ומתוקנת של הספר, יגע המחבר לתקן שגיאות שנפלו במהדורה הראשונה ולהוסיף כינויים, ודאיים ומסופקים, וכן פירושים שנעלמו מעיניו בתחילה.