בספר זה מעלה המחבר, חתן פרס ישראל, הבזקים מחייו האקדמיים והספרותיים בארץ וכן בארצות שונות שבהן שהה עת ארוכה, ובראשן אנגליה, ארצות הברית ומצרים. ידידותו עם חוקרים וסופרים ביבשות שונות, מרוחקות זו מזו, כוללת מלומדים דגולים כגון ש"ד גוייטיין, מוסטפא בדווי וחיים בלנק, שלהם הוקצו פרקים נפרדים, וכן הסופר נגיב מחפוז, חתן פרס נובל לספרות, שלו מוקדש פרק נרחב בסוף הספר.
ששון סומך נולד בבגדאד בשנת 1933, ובגיל 17 הגיע ארצה בעת העלייה ההמונית מארץ הולדתו. על שנות עלומיו בבירת עיראק פרסם ספר בשם "בגדאד, אתמול" (יצא במקורו בסדרה זאת בשנת 2004). הספר הופיע בינתיים בתרגום אנגלי ותורכי, ובקרוב יתפרסם תרגומו הערבי. "ימים הזויים" ממשיך מהמקום שבו הסתיים "בגדאד, אתמול".
ששון סומך קיבל תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאוניברסיטת אוקספורד, ובשנת 1968 היה בין מייסדי החוג לערבית באוניברסיטת תל אביב ושימש פרופסור לספרות הערבית החדשה כשלושים שנה, וכן היה פרופסור-אורח באוניברסיטאות פרינסטון, ניו יורק ואופסלה (שוודיה). עם צאתו לגימלאות בשנת 2002 התמסר לכתיבה ספרותית ועיונית. ספריו המחקריים העיקריים הופיעו בין השנים 1970- 2000 באנגלית, ערבית ועברית, וכן פרסם שורת קבצים של תרגומים מהשירה הערבית החדשה לעברית.
בין הפרסים שזכה בהם: פרס ארברי שהוענק לו בשנת 1980 על ידי פמברוק קולג' (אוניברסיטת קיימברידג') לרגל פרסום מחקרו על השירה הלבנונית של ימינו ופרס ישראל (תשס"ה).