כרך זה מוקדש למיסטיקה וסימבוליקה ביצירותיהם של שלושה יוצרים מגדולי שירתנו. ש. שלום חיפש התלכדות עם הספירה המטאפיסית בתיווכו – ומתוך הבלטה מיוחדת – של האני הביוגרפי והתעצמותו בסמלים. נוסחו של המשורר הוא אקספרסיוניסטי, נלהב, אולם נתון בתבניות סגורות. חידושי צורה רבים, מפתיעים וססגוניים, נתונים בגבולות המורשת הספרותית, בשמירה קפדנית על תקבולת, מבנה, בתים מרובעים ומשולשים, בחריזה שיטתית. זלדה מישקובסקי כתבה מתוך השקפת עולם דתית, חב"דית, ויחד עם זאת אוניברסלית, פונה לרבים. מתקיים בה דו-שיח מתמיד עם השוכן במרומים. עולם הסמלים,שבו מעוגנת שירתה, מתפרש נדבך על גבי נדבך בשיטת הפרד"ס: פשט, רמז, דרש, סוד. נוסח אימפרסיוניסטי מעודן ומאופק. אבא קובנר ממקד את הסתכלותו בגטו וילנה, במלחמת הפרטיזנים היהודים ביערות, בברזיל ובארצות הברית, וכמובן מאליו בנופי ארץ ישראל. כתיבתו שופעת סמלים ומתגוונת בתבניות גיאומטריות. המסתורין בשירתו פורצים מן המסורת היהודית אל תבל ומלואה.
כרך ראשון: שירת חיבת ציון כרך שני: שירת התחייה: ח.נ. ביאליק. כרך שלישי: שירת התחייה: שאול טשרניחובסקי. כרך רביעי: שירת התחייה: אמני הז'אנר. כרך חמישי: שירת ארץ ישראל: מודרניזם וקלאסיקה: שלונסקי, אלתרמן, גולדברג . כרך שישי: שירת ארץ ישראל: אקספרסיוניזם נבואי. כרך שביעי: שירת ארץ ישראל: רומנטיקה, אידיאולוגיה, מיתולוגיה. כרך שמיני: שירת ארץ ישראל: מהפיכות צורניות. כרך תשיעי: שירת ארץ ישראל: מיסטיקה וסימבוליקה. כרך עשירי: שירת ארץ ישראל: ליריקה.
הלל ברזל, פרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. הוא גם המחבר של הטרילוגיה: המאה החצויה ממודרניזם לפוסט-מודרניזם, הספרות ורוח התקופה, הרואה אור אף היא בספרית פועלים. ספריו זכו לפרסים רבים וביניהם פרס ביאליק לחכמת עם ישראל.