אברהם חלפי נמנה עם חבורת המודרניסטים, הנודעת בכינויה "קבוצת שלונסקי-אלתרמן". מתחילת דרכו נתייחד בפואטיקה שלו ובערכיו התימאטיים. בין חבריו רמי הקול והמתוחכמים סיגל לו הבעה "עניה", ללא ברק צורני וגינוני הפתעות, בהתאם לתפיסתו העקרונית את "העולם העני", החוסה תחת "אל עני" והמיושב בני אדם אלמוניים. בתקופת השיא של דורו - בשנות השלושים והארבעים - נחשב חלפי כמשורר מינורי, בצד המשוררים הייצוגיים הבולטים; אך בשנות המדינה נתקבלה שירתו בהערכה גבוהה, כאחת השירות המעניינות ביותר של הדור. צבי לוז, חבר קיבוץ דגניה ב', פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן, פרסם מחקרי ספרות רבים, סיפורים ורומנים.