כך מתאר גבריאל בן שמחון את חווית האוכל המרוקאי בספרו "פנטזיה מרוקאית""ארוחה מרוקאית זה סקס. לא במקרה המאכל המרוקאי מספר אחד זה כוסכוס- סקסו במוג'רבית. לראות את הכוסכוס רחב למטה והולך וצר למעלה מוקף קישואים, גזרים ובשרים ועל ראשו גרגירי חומוס, שקדים וצימוקים זה לראות ברברית במערומיה מקושטת במחרוזות נחושת ועינבר", וממשיך: " האישה המרוקאית, יהודיה או ערביה, חיה מאחורי חומות של דת ורעלה. הדרך היחידה שלה להתבטא, לפתות, להחשף, היא דרך המטבח. כשהיא צובעת, מתבלת ומבשמת את התבשיל, היא, בעצם, עושה את זה לגופה. כשהיא חושפת את הקדירה על השולחן היא עושה סטריפטיז וחושפת את עצמה, וכשאתה אוכל את תבשילה, אתה אוכל אותה"...
בפנטזיה מרוקאית גבריאל בן שמחון מציג כארבעים מהמתכונים המרוקאים האהובים עליו, ומלווה אותם בחגיגה של סיפורי אהבה, סיפורי מסע, שירים, וידויים, הזיות וחלומות. חלומות שנראים כסיפורים וסיפורים שנראים כחלומות. "החלומות שלי דומים כמו שתי טיפות מים לסיפורים שלי. זה תמיד מתחיל מאירוע ממשי ומתפתח למצב בלתי מציאותי, כך גם בתבשילים שלי. מתחילים עם חומרים ותבלינים רגילים, אבל מה שיוצא מזה זה חלום". גבריאל בן שמחון הוא סופר, מחזאי, משורר ואיש קולנוע ומכהן כפרופסור לתיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. ב"פנטזיה מרוקאית" הוא מתיחס לבישול המרוקאי כאמנות: "עם קצת דמיון הבישול יכול להתרומם לדרגה רוחנית, בדיוק בדרך בה מין יכול להפוך מפורנוגרפיה לשירה, צלילים למוזיקה, מילים לספרות, צבעים לציור או תשוקה לאהבה". "פנטזיה מרוקאית" הוא בעיקר ספר של תשוקות, מסע אירוטי של סופר ישראלי למרוקו דרך נופיה, תולדותיה, התרבות והרוח שלה, תבשיליה ונשותיה.