עותקים אחרונים
התהייה על הדומה והשונה בין הספרות לאמנות הפלסטית העסיקה חוגים ואמנים מאז העת העתיקה, אך הגיעה לשיאיה בדור האחרון, שבו הסתעף מאוד העיסוק המעשי והתיאורטי בהשוואת האמנויות ובשילובן. ספר זה הוא ניסיון ראשון להציג לקורא העברי את ההתבוננות המשווה ביצירות מילוליות וחזותיות, כתחום מחקר וכשיטת עיון. חלקו הראשון עוקב אחר תולדותיה, גלגוליה ואפשרויותיה המגוונות של ההשוואה הבין אמנותית. חלקו השני דן בשלוש סוגיות נבחרות: דרכי עיצובם של הזמן והמרחב בספרות ובציור; אופן ייצוגם של היבטים חושיים חזותיים לעומת מהויות מופשטות בשתי האמנויות; טיבם של תנועות וזרמים המשמשים זירות קונקרטיות לקיומו של המפגש הבין אמנותי. הספר כולו מבוסס על ההנחה שלכל אחת מן האמנויות תחום מחיה ראשוני, שבו מתממשות באופן טבעי סגולותיה הייחודיות, אך בד בבד קיימת בה השאיפה לפרוץ את גבולותיה על ידי שאילה, אימוץ והפנמה של מאפיינים המשתייכים באופן טבעי לאמנויות אחרות. במונחים אנושיים אפשר לתאר זאת כיחסים של קינאה ותחרות המולידים הפריה הדדית, משום שניסיונותיהן של האמנויות השונות לנהוג כביכול בניגוד לטבען גורמים דווקא להתחדשות, לפריצת דרך ולעתים אפילו למהפכות פואטיות. אבנר הולצמן הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. מספריו: 'אביגדור המאירי וספרות המלחמה' (1986); 'הכרת פנים - מסות על מ"י ברדיצ'בסקי' (1993); 'אל הקרע שבלב - מ"י ברדיצ'בסקי: שנות הצמיחה' (1995).