דוד בן-גוריון נשא בתפקידי הנהגה מראשית המאה ועד לשנות השבעים. תקופה ארוכה המאפיינת בתהפוכות טרגיות והירואיות כאשר הוא נמצא תמיד בעין-הסערה - כשהוא מגיב, ומוביל ומקפיד לתעד את מעשיו ולנצור אותם. לימים הצטברו בארכיונו מאות אלפי דפים המהווים מסמכים היסטוריים, חומר היסטורי עצום זה כולל עמדות שונות שלפעמים הן סותרות זו את זו. "היונים" יכולים להוכיח באמצעותן שבן-גוריון ביקש לסגת מהשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, ואילו "הניצים" יכולים לטעון על פיהן שבן-גוריון שאף לגרש את הערבים מן הארץ. זה הדין גם בנושאי מחלוקת אחרים המשסעים את החברה הישראלית. ספר זה מבקש להציע כלים להבנת דרכו של בן-גוריון, בעיקר בהתייחסות למתחים שבין האסטרטגיה ארוכת הטווח שלו - "החזון", לבין הטקטיקה הפוליטית - "החשבון". דרכו של בן-גוריון כמנהיג נבחנת באמצעות ניתוח עשר סוגיות שונות, שבהן התמודד מול חבריו למפלגה ומול יריביו. בין הסוגיות שנבחנו: יחסו אל הימין, אל השמאל, אל האצ"ל, אל הקיבוץ, תפקידו האישי בהכרעה על הקמת המדינה. בפרק מיוחד מתוארות עשר שנות חייו האחרונות של בן-גוריון לאחר התפטרותו מראשות הממשלה.