שירת-אהבה, שירה דתית, שירה פוליטית, שירה ארס-פואטית, שירה בנתיב התנ"ך - כל אלו בשיתוף פעולה ייחודי בין שמאל לימין, בין דתיים לחילוניים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד, שפרסמה אנתולוגיה לשירה יהודית ישראלית. בקובץ מבחר מן השירים שראו אור בעשור הראשון לקיומו של כתב העת "משיב הרוח"- הקול הצעיר של המשוררים בני הציונות הדתית. משורריו ברובם בוגרי ישיבות ואולפנות, ומתושבי יש"ע. כתב העת הוקם בשנת התשנ"ה וחולל רנסנס תרבותי-אומנותי בשדה היצירה הישראלית. למלאכת העריכה חברו אליעז כהן, יורם ניסנוביץ ושמואל קליין, מעורכי "משיב-הרוח", ועימם פרופ' עוזי שביט ולאה שניר, עורכי הקיבוץ המאוחד. במבוא לספר כתבו לאה שניר ופרופ' עוזי שביט: "סימן ההיכר המובהק של השירה העברית החדשה היה חילוניותה, עתה מתגלה תופעה חברתית תרבותית ספרותית חדשה, רבת עניין: בפעם הראשונה מזה זמן רב הצטרפה חבורה הולכת וגדלה של יוצרים צעירים, רובם שומרי מצוות, חניכי ישיבות, אולפנות ובתי-ספר דתיים, למעגל השירה העברית החדשה, המודרנית, כאנשים שהשירה העברית ממוקמת בלב עולמם כעיסוק רוחני מרכזי, בלי שהדבר יחייב אותם לוותר על אמונתם הדתית, אך גם בלי להכפיף את שירתם לאוטוריטה ספרותית-רבנית כלשהי."