מבחר שירים משנות העשרים והשלושים.
אורי צבי גרינברג אצ"ג-ידוע גם בשם העט:טור מלכא. נצר למשפחת חסידים מגליציה.ב-1912 פרסם את שיריו הראשונים ביידיש ובעברית. בלבוב היה עד לפוגרום שערכו הפולנים ביהודים ב-1918. אימי הפוגרום וחוסר הישע של היהודים היושבים בגלות בא לביטוי בכתביו. לאחר המלחמה פרסם שירים ביידיש ובעברית, היה מנהיג המשוררים האקספרסיוניסטים היהודים והוציא לאור את כתב העת האוואנגרדי 'אלבטראס בוורשה ובברלין.
ב-1924 עלה ארצה. בארץ היה בעל טור קבוע ביומון 'דבר' וערך את חוברות 'סדן ו'סדנא דארעא', ובהם קרא להגשמה לאומית יהודית. כשפרצו המאורעות 1929 היצטרף לשורות הרוויזיוניסטים, ולאחריהם תקף הן את השילטון הבריטי הן את מנהיגי היישוב. היה חבר כנסת הראשונה מטעם חירות.
הניגוד שבין היהודים לגויים היה אחד הנושאים הקבועים בשיריו ובמאמריו. הוא גרס שהיהודים בהיותם בחירי אלוהים, שונים שינוי מהותי מבני דתות אחרות ושההווייה היהודית, שתחילתה במאורעות מיתיים כגון הברית בין הבתרים ומתן תורה, היא נצחית, ועל כן אין לטשטשה על ידי ערכים הזרים לרוח היהדות דוגמת הסוציאליזם או ההומאניזם, העלולים לגרום לעוד שואה.
שואת יהודי אירופה טבעה בו חותם עמוק ובין השאר באה לידי ביטוי בספרו 'רחובות הנהר' 1951, שבו הוא מתריס כנגד אלוהי ישראל על שנטש את עמו, קובע שקרבנות השואה יפרידו לנצח בין היהודים לנוצרים, בין הצלב למגן, ומביע את ביטחונו במשיח ובתקומתו של העם היהודי.
בשירתו האישית ובשירי האהבה שלו, כמו גם בשירתו הלאומית, הוא מרבה להשתמש במוטיבים מיתיים. אף על פי שגישתו הלאומנית קיצונית והאנטי הומאניסטית היו זרות לרוחו של המימסד הספרותי בארץ לא היה אפשר להתעלם מכישרונו הרב בכתיבת שירים וב-1957 זכה בפרס ישראל.