הכרך 'תחנות כבות' כולל את כל הסיפורת של פוגל, מלבד הרומן 'חיי נישואים', שבו נתגלה פוגל לקהל הקוראים הרחב וביסס את מעמדו כאחד הבולטים והעזים שביוצרי הסיפורת העברית במאה העשרים.
פותחת את הספר הנובלה "נוכח הים", שנחשבת על ידי רבים כיצירה השלמה ביותר של פוגל ("מן היצירות הבולטות בסיפורת העברית" - גרשון שקד). מעטות משתוות לה בקיסמה הלשוני. בני-הזוג בַּארט וגינָא מגיעים לחופשת-נופש קיצית נוכח הים והשמש של כפר דייגים בריביירה הצרפתית, שרוב תושביו איטלקים. בפסק-זמן זה מחייהם הרגילים חוֹוים השניים התפרצות עזה של חירות יצרית. הדרמה החיצונית מתגלגלת לדרמה פנימית הרסנית, של ספק גילוי עצמי, ספק איבוד עצמי.
במרכזו של כרך זה רומן אוטוביוגרפי לא ידוע של פוגל, שזה פירסומו הראשון. כשישב פוגל, בעל הנתינות האוסטרית, במלחמת העולם השנייה בצרפת, הוא נאסר על ידי הצרפתים בתור "גייס חמישי" של הרייך הגרמני (!). כזה הוא גם גורלו של וייכרט, גיבור הרומן 'כולם יצאו לקרב', המתגלגל ממחנה-ריכוז צרפתי אחד למשנהו במין מציאות "קפקאית". זוהי יצירה גרוטסקית, השונה משאר כתיבתו של פוגל בהומור הגרדומים המפתיע והסוחף שבה, ואחת מן הפסגות של יצירת פוגל.
עוד בספר: "בבית המרפא" – סיפור המתרחש בבית מרפא יהודי לחולי שחפת. אורניק, גיבורו, מובל סהרורי על ידי כוחות זרים לו, שאינם אלא מעמקיו, אל סופו הטרגי הבלתי-נמנע; "קצות הימים" – יומן של פוגל הצעיר, שראשיתו סיפור "לוליטה" – פרשת אהבה של פוגל בן ה-19 עם ילדה בת 11 ובמקביל גם עם אמה, האשה הראשונה שידע.
הנובלות "נוכח הים" ו"בבית המרפא" הכלולות בספר ראו אור גם בנפרד, בסדרת הספריה הקטנה.