הקובץ יוצא הדופן "רישום סיני" כולל נובלה ושני מחזורים ב"שורות קצרות", שכולם וריאציות על היתקלות חזיתית בעולם זר, המסרב להתפענח. הוא נכתב בעקבות שהות בת שנה של הסופרת בסין. הקושי שבמפגש עם הארץ הזרה כל כך מצא את ביטויו במבנה הספר, העובר משירה לפרוזה ובחזרה; דומה שהשירה מתחילה במקום שבו החוויה אינה ניתנת ל"הסדרה", להיגיון של הפרוזה. "אל תטעה: / מה שאתה רואה הוא רק מה שנדמה לך / שאתה רואה", אזהרה זו, שמוזהר במחזור הראשון שבספר הזר הנמשך אל חוג הקבצנים המתגודדים למרגלות מיקדש "הנמר האורב", מרחפת גם מעל האורחת הזרה,המנסה לשרטט את דיוקנו של הצייר הסצ'ואני סיאו צ'ן במחזור החותם את הספר, והיא מועברת אל הגיבור הישראלי של הנובלה העזה "ערפל", הנתקל בעולם קמאי ששוב אינו יודע כיצד להתמודד עימו. הדיאלוג הבין-טקסטואלי עם "לב המאפליה" של קונרד, שפסוק ממנו מופיע כמוטו לנובלה, מתבקש.
המבט אצל דורית פלג בהכרח השתנה. עם התמוטטותם של הרבה מן האידיאלים שדורו של קונרד האמין בהם הפכה האמביוולנטיות לשברון, ואולי אף התהפכו תחומי האפלה והאור. סין שבספר הזה בעלת העוצמה הנדירה היא סין פרטית, אך מהותו של המפגש אוניברסלית. המסע אל הזר הוא מסע - הרחוק מלהיות מפוענח עד תום - אל חלקים לא נודעים של העצמי. המראה המוצבת מול הזר היא המראה שבה משתקפת דמותך; הפורטרט הוא גם אוטופורטרט. הקובץ מלווה בציורים של סיאו צ'ן ושל מאיה כהן-לוי.
ספריה באתר >>>