תמיד נהניתי משקרים במערכות היחסים שלי. כל שקר היה מעורר בי תשוקה שהציפה אותי כמו גל. העונג היה חד בעיקר כאשר התעלסתי עם גבר בעודי משקרת לו. או לחלופין כאשר בעת ההתעלסות אתי היה הגבר משקר לאשתו בטלפון. ההנאה החריפה ביותר היתה בהתמסרות המלאה והמוחלטת לגבר ששיקר לי. היה בכך תענוג חושני מאין כמוהו...
עמליה התגוררה בילדותה תחת קורת גג אחת עם סבתא וינאית עריצה ואלגנטית, שרדתה בה והקסימה אותה. הסיפור הוינאי שלה עצמה מתחיל דווקא בירושלים, עיר מגוריה: פגישה מקרית עם רופא שרמאנטי ונשוי, מתפתחת לפלירט מבטיח שבעקבותיו היא מוזמנת לטוס אליו לוינה להרפתקת אהבים. האמביוולנטיות שמרגישה עמליה כלפי וילי בגין שורשיו האוסטריים רק מזינה ביתר שאת את הלהט האירוטי של מפגשיהם שלוחי הרסן, המתרחשים על רקע התפאורה הדקאדנטית, ספוגת הזיכרונות ההיסטוריים והמשפחתיים, של הבירה ההבסבורגית הגדולה. ומתוך כך מתעוררת לחיים גם דמותה של גרוסממה אמילינה.
בסיפור הוינאי שלה, המתרחש סמוך לקץ המאה התשע-עשרה, היא אשה צעירה, למעשה עדיין נערה, שאולצה - או בחרה - להינשא לאלמן הקשיש ממנה בשנים רבות. מיד לאחר החתונה היא נתקפת סימפטומים שהרפואה המקובלת אינה מצליחה לרפאם, ואמילינה מופנית אל רופא יהודי כבן 40 שהתחיל לעשות לו שם בשיטות טיפול חדשות ומוזרות, ד"ר פרויד שמו. במהלך הטיפול ייאבק הרופא הטוב לא רק עם הפציינטית הקשה והקפריזית שלו אלא גם עם התגובות המטרידות מאוד שיהא מעוררת בו עצמו.
תמר קרון היא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית ירושלים. בין ספריה הקודמים: '"נשים ורודות", (עם עובד 1989) ו"אהבת דניאל" (עם עובד, 1989), ו-"מי הולך הוא גם חוזר" (הקיבוץ המאוחד).