סרטי ההקלטה החסויים, שמותיר אחריו ליאון, ובהם עדותו על שנות המלחמה בוורשה, אינם מפוענחים עד סוף הרומן. עצם יכולתם להבהיר משהו נעשית יותר ויותר בעייתית. הרומן מעמיד את התיעוד, הייצוג במלים או בתמונה, ואת המסירה לזולת שלא היה שם - כנסיונות שנחבטים במחסום, והמיוחד ל"זמן שמחוץ לכל הזמנים" חומק. אבל לא רק המסירה לזולת, האמור לעבור את התהום הבלתי-עבירה שבין המשוער לבין הלא-משוער, נחסמת. גם הזכרונות מתמוססים בשכבות של הווה שבאו אחריהם. עם זאת, אין לראות ב'נקרא לו ליאוניברסיטת ספר על הבעייתיות שבשימורה או בהעברתה של חוויית השואה, או עוד רומן נדוש על הפערים שבין ייצוג למציאות או בין עבר להווה. אלה רק פרטים מתוך מכלול. הפנורמה רחבה יותר, הבעיה עמוקה יותר והיכולת גדולה יותר. לפנינו מאבקה של קבוצת דמויות גם על קליטה בהירה של חוויות ההווה - מאבק כנגד עמימות החיים והיסחפותם אל מסה אפורה שבולעת הכל. ההבהרה החווייתית אינה רק בין אדם לזולתו אלא גם בין אדם לעצמו, והבעיה אין לה מוצא: כי גם החוויה ההווית נחווית דרך הידוע ובעזרת העבר; מקום נתפס דרך מקומות אחרים, נוף דרך גופים אחרים, זמן דרך זמנים אחרים כשם שפסל נתפס דרך פסל אחר. אלה מסתירים, אך הם נם תנאי למגע בהיר. שימורו של העבר כחפצים בלי שימוש) כמוהו כרגעי עמעום ההווה באלכוהול, של ליאון. איש אינו יכול לשער את חוויית זולתו, אבל כדי לחיות את חווייתו עליו גם להתחזות לאחר או להשתמש בפרספקטיבה של מקום וזמן אחרים. המבנה שליד הקיבוץ בנגב מכונה דווקא טירה, והטקסט של נתן-נטע האנובר מימי פרעות חמלניצקי מופיע בעת ובעונה אחת כבלתי נמנע וכתמוה בעצם ימי השואה. היכולת לדמיין חיונית ליכולת להתבונן, והצורך לזכור ולספר מסתירים ומבהירים כאחד. היומן של ליאון שמופיע בספר הוא יומן משוער. הילד, שלו מסופר חלק מן הספר, הוא ילד מדומיין. הדמויות נמשכות לספר, ויש בהן ובסיפוריהן משהו על מעשים שהיו, ומשהו בדוי, ולא ברור מה אירע ומה הומצא: "נקרא להם אנדי ואוריה" - אבל כל זה לא כדי להעמיד על הפער בין ספרות למציאות או בין דמיון לחיים. הסיפור והדמיון הם הדרך לחוויה וגם המחסום בפניה, כשם שקליטת כל דבר כמושווה לדבר אחר מקהה את הייחודי, אך היא גם הדרך היחידה אליו. התפתחותן של הדמויות בספר היא אל ההתפייסות עם הבעיה חסרת-המוצא ואל קבלתה של הבהירות החלקית. רגע החסד הברנרי שבסיום - רגע חמקמק וחולף של "אף על פי כן" - מושג בגלל היכולת לקבל ש"התבהר מה שהתבהר, לא יותר מזה, גם לא פחות". גדולתו של הספר הזה אינה רק בטיפול המורכב בעצם השאלה. זהו ספר שופע פרטים נכונים, ייחודיים, ואנשים אמינים איש איש במיוחדותו, ועם זאת מסובבים איש איש עוד סיבוב של בורג לחדור אל בעיה אחת מרכזית.