קובץ הסיפורים "מכתב בדרך" הוא מעין מסע הלוך ושוב בביוגרפיה הספרותית של המחבר נתן שחם, מן הנודעים בסופרי דורו.
הסיפור שנתן לקובץ את שמו, ומתאר את הרפתקאותיו של אינדיבידואליסט צעיר היורד לנגב בנובמבר 1947 לביקור פרטי ומוצא את עצמו מרותק להגנה האזורית, הוא שיבה מאוחרת לתקופת הסער והפרץ של מלחמת העצמאות, שבה עשו בני דורו של המחבר את צעדיהם הראשונים בשדה הספרות.
"שפה אחת", הסיפור בגוף שני, הנוסח שבו אדם משיח עם עצמו, החותם את הספר, מתאר את חורבן עולמו של משורר יידי בתקופת העלייה השלישית, שבה לא היה ביקוש למתק הלשון היהודית העממית, אף הוא עיון חוזר אל התקופה המתוארת ב"אבן על פי הבאר", הרומן רחב היריעה הראשון שכתב המחבר בשנות החמישים.
אף הסיפורים האחרים, "בוסר", "נשרים", "ספרים" ו"מלגה", המתארים דמויות של כאן ועתה, נוגעים נגיעה זהירה בקשר שבין אדם למקומו, לזמנו, ולמוסיקה הכובשת את לבו, עניינים שהורחבה יריעתם בספריו הקודמים: "עד המלך", "עצם אל עצמו", "רביעיית רוזנדורף", "לב תל אביב" ואחרים.