פעמיים אובד זיכרונו של גיבור הרומן, שנולד ערב מלחמת העולם השנייה. ילדותו הרכה נמחקה כליל, והעבר ששקדו לתפור לו הוריו המאמצים - זוג נאצים - יורד לתהום הנשייה עם הזוועות התוכפות עליו. העד היחיד ששרד מן הימים של טרם תופת הוא דובון מרופט, שממנו שואל הבן האובד את שמו, מגנוס.
הטקסט, הנדרש למקורות שחלקם פיוט וחלקם דיווח אותנטי, נקטע במתכוון כשגיבורו נע בין טירוף לאהבה, בין יצר הישרדות למשיכת המוות. בקצב המיוחד ליצירה זו יש משום התחקות אמנותית נדירה ומטלטלת אחר קוצר הנשימה שבמרוץ האינטנסיבי, הנואש וחסר החמלה של מגנוס, מרוץ שהוא ספק מרדף אחר זהותו האבודה, ספק בריחה ממנה.
עולמה הספרותי של סילבי ז'רמן, זוכת פרס פמינה על ספרה "ימי זעם", רדוף רוחות עבר ומוראותיו. ספר המופת מגנוס, שהוא עתיר עָצמה וקוהרנטי, שיבץ אותה בין חשובי הסופרים הצרפתיים בימינו