לפני כשנה, יומיים אחרי ראש השנה, שהוא יום הולדתה המשוער של אמי המנוחה, טלפנה אשה ושאלה באנגלית מהודרת אם אני דובר אנגלית. אף כי למשמע האנגלית שלה לא הייתי בטוח עוד, השבתי בחיוב. היא שאלה אם אני אכן נתן יזרעאלי... ואני, מתוך הזדהות עם קולה המעודן אך הנוקשה, שחיבר את ההברות במעין דבק מושלם, הנמכתי את קולי ואישרתי: 'אני אכן אני', והיא אמרה: 'טוב. מדברת המלכה אליזבת'. כך נפתח הרומן החדש של יורם קניוק "המלכה ואני". בצלצול הטלפון אצל נתן יזרעאלי, היסטוריון בלתי בולט. על הקו-אליזבט מלכת אנגליה. בקשתה, שיעזור לה לאתר אדם, קצין בריטי בעברו שהיה מאהבה. סיבת הבקשה היא שהאדם אמור להיות מוכר לו אך הוא אינו זוכר אדם כזה. אעפ"כ הוא נענה לבקשה הן מחמת הסקרנות והן משום רום מעלת המבקשת. כך מתגלגל לו גיבורנו בספריות וברחבי הארץ, באנגליה ובנבכי זכרונו בנסיון לפתור את התעלומה לאן נעלם אותו האיש. אולי, והדגש הוא על אולי, כסיפור של 20 עמוד הוא היה מצליח להיות מהודק ומשכנע. בפורמט הנוכחי הוא טרחני ותמוה. מיותר. הסופר, הצייר והעיתונאי יורם קניוק נולד ב-2 במאי 1930. הוא גדל והתחנך בתל אביב, שירת בפלמ"ח ואף נלחם ונפצע בתקופת מלחמת העצמאות. למד ציור בבצלאל ובפריז וחי מספר שנים בארצות הברית. יורם קניוק הוא אחד מבכירי סופרינו וזכה בפרסים רבים על ספריו, כמו: פרס "זאב" (1979) על ספר הילדים שלו "הבית שבו מתים הג'וקים בשיבה טובה", פרס ברנר (1987), פרס נשיא המדינה (1998), פרס ביאליק לספרות יפה (1999).