תמונה אחר תמונה, נבנה עולמה המורכב של ילדה ונסיונה לגבש לעצמה זהות, למרות התוהו, הבלבול והאובדן סביבה. המקום - לגניצה, עיר מכרות בשלזיה התחתונה, העוברת מידי הפולנים לגרמנים וחוזר חלילה. המבט - של אז ושל עכשיו - מבטה של ילדה דרך תודעתה של המספרת הבוגרת. והימים - ימי סטאלין והמלחמה הקרה. הסיסמאות הקומוניסטיות בוקעות מכל מקלט רדיו וחרוטות על כל כרזה. כל זה בחוץ. בפנים, בבית, נוסף להתנגדות בסתר לשלטון הקומוניסטי, משפיעים גם המסורת היהודית המדולדלת והגעגוגעים לישראל. וכמובן, ההורים על יחסיהם האמביוולנטיים, המורים, וכן סיפורים ואגדות הבונים מעין מבנה-על דמיוני, עד שלא ברור עוד מה דמיון ומה מציאות. על רקע זה מנסה ילדה להבין מי היא. אפילו שמה אינו מסייע לה בכך. תוהה היא ניצבת מול השקר ואחיזת העיניים. בחושיה היא מזהה אותם, אבל אין היא יודעת מה חוקיותם. בדמיונה היא מנסה להתמודד עם מציאות האבסורד, כשבמוחה מתרוצצים בערבוביה, היטלר ובאבא יאגה (מכשפה פופולרית בספרות הילדים בפולין), חיסונים ואן-קה-וו-דה, אמת ושקר. הפער בין תפיסתה של הילדה ובין המציאות המרומזת בונה את הרובד האירוני של העלילה.