"אף גרמני לא ייכנס לבית הזה!" כך סותם מנחם את הגולל על הקשר עם בנו יעקי ובת-זוגו הגרמנייה, שיקימו את משפחתם בגרמניה. לארץ ישוב יעקי רק כדי ללוות את אביו בדרכו האחרונה. אברי, אחיו הבכור, בא מאילת מפעם לפעם לבקר את נחמה, אמם האלמנה, אך דאגתו נתונה בעיקר לבנו המשרת בעזה. יום אחד מופיע בפתח ביתה של נחמה נער הדומה להפליא למנחם שלה, ומציג עצמו כנכדהּ, בנו של יעקי. זוהי נקודת המוצא העלילתית לרומן המרתק של אברם קנטור. מכאן ואילך, לנוכח נסיבות הזמן - הפוצע והמרפא - יואר מחדש עקרון ה"ייהרג ובל יעבור" ההוא. הרומן מאיר בצורה רגישה ונוגעת ללב את הקונפליקט שבו נמצאים הורים בארץ כשילדיהם מתאהבים בגויים, ובמקרה הזה בגרמנייה, מטפל בסטריאוטיפים ומפריך אותם.