איש עומד מאחורי אשה יושבת ששדיה גלויים. מיהו האיש הזה? האם הוא מאהב? בעל נדהם? משרת-אישי חושק שמתעלמים מגבריותו? המפקח על הרכבות שבא להודיע לה על מועד יציאת רכבת-האקספרס? או, אולי, בכלל מצלמים כאן – והעיקר הוא: איך זה "מצטלם"? ואיך הגיע לכאן, לעמוד מאחורי אשה חשופת-חזה? מה הוא מעכל שם, בתוכו? האם מצבו הוא תוצאה של הידרדרות, או שהוא פיסגת שאיפותיו – דרמה של ריגושים ותסכולים, שאם יודח ממנה, תישאר לו רק אֵינות ממיתה, בלי המתח העצום?
זהו ספר על הגבר שאינו "הוא עצמו", אלא הוא "נותן-שירותים" למיניהם, נושא באופן כפייתי, כמין מלצר רוחני, מחשבת אשה, או תקוות אשה. הגברים שבספר – מן החבילה הצרורה בחיתולים ועד לתכריכים – הם מגוון גדול של משרתים או כמו-משרתים, והתהום בלתי עבירה בין המשרת – גבר במוצאו, שגבריותו נבלמת – לבין המאהב, הופכת לחוט דקיק ושרירותי.
אפשר לקרוא את הטקסטים שבספר בנפרד, כסיפורים ארוכים וקצרים, שביניהם גם תמונות "קפואות" ומסות פארודיות. אבל הקטעים המרכיבים את הספר גם מקיימים יחסים זה עם זה, כסדרה של וריאציות והיפוכים, ומבחינה זו אין לפנינו קובץ סיפורים אלא יצירה אחת שלמה.
שלא כבמחזותיו של חנוך לוין, זהו ספר שרובו זרמי תודעה, בעצם זרם של ספקולאציות פנימיות, שיש בהן שוב-ושוב קצר בין ריגוש לעלבון. כל עלבון, כל מינוס, גם עשוי להיות מוכפל במינוס ולהפוך לפלוס, לתוכן מרגש, שבלעדיו אין כלום.
וכך מתגלגל הספר מן ההומור המבריק אל הגרוטסקה המצמררת, הפרועה – ובהישגים לשוניים שמעטים כמוהם בספרות העברית העכשווית.
*****
הספר השני בסדרת הפרוזה של הסדרה המקיפה את מכלול יצירותיו של חנוך לוין וכוללת את כל המחזות, הסאטירות, פרקי הפרוזה, השירים, המערכונים, הפזמונים והתסריטים הקצרים שכתב חנוך לוין עד היום. בסדרה: מחזות 1 - חפץ ואחרים. מחזות 2 - סוחרי גומי ואחרים. מחזות 3 - יסורי איוב ואחרים. מחזות 4 - מלאכת החיים ואחרים. מחזות 5 - הזונה מאוהיו ואחרים. מחזות 6 - משפט אונס ואחרים. מחזות 7 - ההולכים בחושך ואחרים. מחזות 8 - מתאבל ללא קץ ואחרים. מחזות 9 - הנאחזים ואחרים. מחזות 10 - אשכבה ואחרים. עוד בכתבי לוין: פרוזה 1 - החולה הנצחי והאהובה. פרוזה 2 - איש עומד מאחורי אשה יושבת. סדרת מערכונים ופזמונים 1 - מה איכפת לציפור. מערכונים ופזמונים 2 - הג'יגולו מקונגו. סדרת שירים - חיי המתים.