שישים שנה חלפו מאז פורסמו סיפורי "אבן תזעק" לראשונה והם עדיין רלוונטיים, הן לסיפורת העברית והן לשיח הציבורי העכשווי. שיח המחויב לדיון ברעה שגורמים בני אדם לאלה שחיים בשכנותם, תחת לאותם שמיים, ועל אותה פאת שדה. בעוצמה אקטואלית רבה מעלה מ. סיקו את אימי הפרעות ואת מוראות הטבח שפקדו את יהודי אוקראינה בשנים 1918-1917, ואת מראהו של עולם מתמוטט בו קרסו היחסים בין אדם לאדם, בין אדם לסביבתו ובין אדם לבין מה ומי שמעליו, ושהשבר הנורא שנפער בו מפרק את צלמו האנושי של האדם, גוי ויהודי כאחד. במורכבות ובדיוק מופלג מציב עצמו המספר כשליח ציבור המעמיד בסיפורים מצבה לעולם שלם שחרב, עולם המאוכלס בדמויות נדירות בספרות העברית שטיפלה ביהודי אוקראינה. יהודים כפריים פשוטים, שכמעט ונטמעו באורח החיים הלא יהודי, יהודים חיילים בעלי אותות הצטיינות, ובמיוחד דמויות של נשים גיבורות, שגם כשהן קורבנות לרדיפות ופוגרומים הן מקרינות על סביבתן ערכי מוסר ועוצמה של קיום אנושי בסיסי ויצרי