סדרת פנים - סיפור אישי
"סיפורה של משפחה יהודית בבגדאד. למשפחה 4 בנות.
בעודן ילדות הגיעו שלוש מן הבנות לארץ ישראל תקוה ג'וליה ורשל (לימים החליפו את שמה בקיבוץ לרחל) - ארץ זבת חלב ודבש. אך לא כך היה הדבר עבורן. מזל מאחות הקטנה נשארה עם הוריה בעיראק.
בהגיעם לקיבוץ יגור מפרידים בין האחיות ג'וליה נשלחת לקיבוץ נען, רחל ותקווה לקיבוץ מרום.
ההסתגלות והחיים החדשים בקיבוץ מאוד קשה עבורם. הלימודים בבית הספר קשה עבורן, אינן מסתדרות עם השפה העברית, האוכל לא טעים להן, המקלחות בנים ובנות יחד לא מסתדר עבורן, השינה קשה עבורן, והחברה אכזרית מאוד.
מאז ומתמיד היו הבדלים בין המזרחיים לאשכנזים, גם בקיבוץ הבנות הרגישו זאת על בשרן, לתקווה היה מאוד רע בקיבוץ, לעגו לה, הדיחו אותה ממשחקים ומהחברה, התעללו בה נפשית ופיזית. סיפורה של הסופרת נגע לליבי, מאוד הזדהתי עם סיפורה כאילו אימי מספרת לי אותו. לאחר תקופה הוריהם של הבנות מגיעים לארץ יחד עם מזל הקטנה ונשלחים למעברה. האם חולה ולכן מזל נשלחת למשפחה מאמצת. בחג הפסח הבנות מגיעות למעברה לחגוג עם הוריהם את חג הפסח. זהו החג הראשון שלהם יחד.
הסופרת ידעה היטב איך להעביר את כל התחושות והרגשות על 88 עמודיו.
הזדהתי עם סיפורה וכאבתי את כאבה" (כתבה: חנה)