"בפלמ"ח התחלתי להיות ישראלי אמיתי. עד עצם היום הזה אני שואב משם את האמונה שצריך לעבוד יחד, שיש לסמוך אחד על השני ושיש לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר, ושאנחנו מסוגלים לכך האתגר של מערכת החינוך היום הוא לחנך את הנער גם לדעת וגם לעשות... הכסף לא השפיע לא על האופי שלי ולא על אורח חיי לפני ואחרי שעשיתי כסף, הטפתי לערך העבודה. כסף בשבילי הוא כלי לריבוי ולגיוון מוצרים שאני מייצר... אני רואה בפעולותיי המשך טבעי למה שעשיתי מהיום הראשון שלי בפלמ"ח דוחף אותי הצורך לפתח את הארץ, וכל היתר הוא בבחינת כלים לביצוע המשימה. כדי לרכז את כל משאבינו להשגת עצמאות כלכלית, שממילא גם תבטיח את עצמאותנו הביטחונית, עלינו קודם כול לעשות כל מאמץ כדי לעשות שלום עם הפלשתינים."
בשיחותיי עם סטף ורטהימר הצבתי לעצמי אתגר משולש: לדובב במשך שעות ארוכות אדם שכוחו, יכולתו וייחודו טמונים לא בדיבור אלא במעשים, למצוא תשובה לשאלה המסקרנת איך פלמ"חניק זה, שלא סיים את חוק לימודיו היסודים, הקים פשוטו כמשמעו בשתי ידיו אימפריה תעשייתית מפוארת וחובקת עולם, לברר ולהבין ככל שזה ניתן למראיין שאיננו בקי ברזי המשק והכלכלה, את חזונו המקורי של איש מרתק, שכבר שנים מתקשה להעביר לציבור הרחב את מסר חזונו החיוני לעתיד המדינה. דייני אם שיחות אלו יסייעו לציבור הקוראים להבין את סטף האיש, ויתרמו ולו מקצת לקידום חזונו.