אגוסטין גומז-ארקוס, הסופר והמחזאי, כבר מוכר לקורא העברי מספרו "אנה לא", שראה אור לפני שנים אחדות בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אך מה שהיה ראיית עולם "תמימה" של המשטר הפרנקיסטי ההרסני באותו ספר, הופל כאן לגרוטסקה פרועה. לכאורה הספר עוסק במשפחה מעוותת, מתוך מבט עיניו של ילד "לא רצוי" שגדל בה: אם נתונה לשגיונות, אב נחבא אל הכלים, אח גדול המגדל את אחיו הקטן ומנצלו אגב כך ניצול מיני, כל אלה נוטלים מן הילד בסופו של דבר כל כושר לחיות בבגרותו חיים נורמליים. אך במבט שני - המדינה היא המעוותת, הכופה על אזרחיה חיים מלאכותיים ובלתי טבעיים: בילדותה, אומרת האם, נטע לה האב שיח ורדים שאמור היה להניב פרחים אדומים; והנה, משגדל, נתברר שפרחיו צהובים כולם... עלבון צורב זה היא נושאת עמה כל חייה, עליו היא נוקדמת כדרכה בכל סביבתה, בחייה ובמותה. גומז-ארקוס היגר מספרד לצרפת ב-1966, לאחר שהוטלה שם צנזורה על מחזותיו. בבואו לצרפת פנה לכתיבת רומנים בצרפתית ופרסם עד כה בשפה זו כעשרה ספרים.
סהר עזימי, כוריאוגרף :
"השה הטורף", מאת אגוסטין גומז-ארקוס הוא מסע בערכי המשפחה ובהקבלתם לממד הפוליטי חברתי של התקופה. הסופר מביא את הקורא להזדהות כמעט מביכה ובוטה עם הדמויות וגורם לו להרגיש את הדילמות בכתיבה ישירה עם תיבול של פואטיקה לטינית.
("הארץ", אוק' 2010) .