המכורה לשינה

בחירת העורך, נתן זך

אזהרה: לא למי שטרם מלאו לו/לה שמונה-עשר. לא לרכי-לב. לא למי שמאמין שעל כל פשעים תכסה אהבה. לא למי שנרתע מהמזיגה הנוראית של חמלה וזוועה.

מיהי בעצם האישה המסתורית והקשוחה שכתבה רומן זה? האם אשה מסוגלת בכלל לכתוב ספר מצין זה, שבו נטורליזם טבטוני מצמרר חובר בצורה כה משכנעת לדרמה פיוטית התובעת מאתנו להבין הכל ולמחול כל הכל. 

על פניו: ספר על שלושה אנשים בודדים עד אימה. משולש רומנטי-לא-רומנטי. אשה-נערה שנעוריה נחמסו וחייה נתעוותו על ידי מעשה אונס 'משפחתי' ברוטאלי. גבר חסר-לב שעל גבול הטירוף, ומאהב נכא-רוח וחסר אונים. שלושה שאינם מסוגלים לחיים, חיים כלשהם, בשל הקללה הרובצת עליהם.

וגם זה: 'סביבה' בדמות עדר נשים רכלניות וקנטרניות – פארודיה אכזרית על המקהלה היוונית – שהיא התגלמות הרשעות הזעיר-בורגנית, ה'נורמאטיבית', בלשון המשובשת של ימינו.

קשר גורדי שאינו יכול אלא להגיע לסיום איום ונורא. אבל איום ונורא ממש. מבהיל יותר מכל רומן אימים, דומה יותר לטרגדיה יוונית שבסופה שמץ של הזדככות.

ורק מבעד לכל אלה, ספר על נסיון נואש לקיום אנושי בכבוד, בכל התנאים והנסיבות, ולו גם הנוראיות ביותר.

ספר הדורש מקוראו השתתפות וחמלה מעבר למה שניתן, כמדומה, לדרוש. ועם זאת, ספר שלא יישכח במהרה.

 רק תרגומו המופלא של אברהם כרמל, מתרגמו של ספר המופת 'האדם ללא תכונות' של רוברט מוסיל, אפשר להערות יצירת מופת קטנה זו היומיום שלנו.
נתן זך


אלפרידה צ'ורדה. כוכב עולה בשמי קוראי הגרמנית. עטורת פרסים ופורייה יותר מכל יוצר בן דורה. ספריה המכורה לשינה והמרעילה הם  שמשכו אליה את עיקר תשומת הלב וזיכו אותה, תחילה במלגות ואחר כך בפרסים יוקרתיים. 

***

"הדבר הכי טוב, אני חושב, (שקראתי לאחרונה) היה המכורה לשינה של אלפרידה צ'ורדה. ספר קטן, עצבני, חזק, מדכא, מאתגר, עוצמתי, כתוב כמו שום דבר אחר. קראתי פעמיים רצוף (לא מההתחלה עד הסוף פעמיים, אלא פעמיים כל עמוד, כל פסקה, כל משפט, כל מילה), השאלתי לחבר, ואני כבר מתגעגע. ואתם, המתרגמים, תרגמו עוד ממנה."
דרור פויר