סיפור קצר, המגולל את סיפורו של אדגר שיוצא עם אימו לחופשת הבראה, במהלכה פוגשת האם ברון צעיר והולל שבא גם להבריא. "הברון ידע כמה קל להונות ילדים, אם כן, הוא יכול לחלום בנחת ולהתבונן בנוף, משום שידע שזוג ידי ילד חמות בונות למענו את הגשר לליבה".
סיפור המשולש הזה, ההתבגרות של אדגר דרך ההתבוננות שלו בקשר שנרקם בין אימו לברון, כתוב בצורה עדינה, מדוייקת להפליא, נוגעת ללב. זהו סיפור קצר ומושלם. (אורנה רוטברג).