הספר השלישי בתרגום העברי של 'בעקבות הזמן האבוד' – "בצֵל עלמות מלבלבות" – מביא את סוואן (שממנו נפרדנו לפני 15 שנה) כמי שהפך להיות "איש אחר". עתה הוא בעלה של אודט, לאחר שנרפא מאהבתו אליה. המספר, המאוהב בבתם ז'ילברט, מוזמן לביתם, "מממש" את אהבתו הנערית, וגם מחסלה בפיתולי-פיתולים רגשיים, ובינתיים הוא חודר לטרקלינה של האם, אודט, אותה "גבירה בוורוד" שהזמינה אותו פעם לתה. ז'אן ז'נה מספר: "קראתי את 'בצֵל עלמות מלבלבות' כשהייתי אסיר. הסתובבנו בחצר בית הסוהר והחלפנו ספרים בהסתר. זה היה בזמן המלחמה, וכיוון שלא התעניינתי כל כך בספרים נשארתי אחרון. אומרים לי: אתה, קח את זה. אני רואה: 'מרסל פרוסט', ואני אומר לעצמי: בטח משעמם. ואז... קראתי את המשפט הראשון, והוא נורא ארוך. כשגמרתי לקרוא אותו, סגרתי את הספר ואמרתי לעצמי: כעת אני רגוע, אני יודע שאני הולך מפלא אל פלא".